1

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד שני סגל

ב"כ המשיבה עו"ד דן כהן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 56521-02-13 (בית משפט השלום ברמלה) בגרימת חבלה חמורה, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, ל-10 חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזה"ד ולתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 4,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא התחשב במידה הראויה בגילו הצעיר של המערער (19 שנים ו-4 חודשים) בזמן האירוע, בכך ששירות המבחן סבר כי הסיכון למעורבות חוזרת של המערער בפלילים נמוכה, מלכתחילה, והלכה ופחתה עם ניהול ההליך הפלילי ובהמלצת שירות המבחן שלא להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, אלא עונש שישלב בין שיקולי ההרתעה והשיקום.

לטענת ב"כ המערער, הגם שהמערער כפר במעשה נושא גזה"ד, הרי בעת הטיעונים לעונש ובפני שירות המבחן הוא לקח אחריות על חלקו באירוע והבטיח שלא לחזור עליו שנית.

2

ב"כ המערער טוענת, כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט קמא בהסתמך על פסה"ד של עמרם, הוא מתחם מחמיר שכן נסיבות האירוע והמערער שונות לקולא מנסיבות האירוע ומנסיבותיו האישיות של עמרם, אשר עשה את מעשיו תוך שימוש בחפץ חד וכאשר הוא נמצא בגילופין.

ב"כ המערער טוענת עוד, כי גם אם נאמץ את ענישת בית המשפט בעניינו של עמרם, הרי יש מקום לסטיה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ובשל היותו של המערער בגיר צעיר, שכן ככל שגילו של המערער צעיר, כך יהווה הדבר שיקול משמעותי להעדפת שיקול השיקום על פני שיקול ההרתעה.

ב"כ המערער הביאה בהודעת הערעור פסיקה שבה הוטלו על הנאשמים שביצוע מעשים דומים מאלה לזה שביצע מערער אחר עונשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וסומך התנגדותו על חומרת התנהגותו של המערער, אשר דקר את המתלונן בחפץ שמהותו לא ידועה, מבלי שקדמה לדקירה התגרות מצידו של המתלונן ועל העובדה שהמערער לא לקח אחריות על מעשיו אלא המשיך לטעון, גם בפני קצינת המבחן, כי התנהגותו האלימה באה בתגובה למה שהבין כהתגרות מטעם המתלונן.

לאחר ששמענו טיעונים מפי ב"כ הצדדים בדיון קודם, הפנינו את המערער לממונה על עבודות השירות והוא נמצא כשיר לרצות מאסר בעבודות שירות.

עיון בגזה"ד של בית משפט קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה להתנהגותו האלימה של המערער כלפי המתלונן. אך נראה לנו כי ניתן להבחין בין עניינו של עמרם שנדון ברע"פ 5655/13 (בית משפט המחוזי מחוז מרכז ) מעניינו של המערער, הן מבחינת טיב המעשה, כאשר אותו עמרם הטיח בקבוק שבור בפני המתלונן וגרם לחתך עמוק של 10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, שבגינו נזקק לטיפול רפואי, זאת לאחר שחבט בראשו באותו בקבוק עד שנשבר, והן בשל הרקע לאותו מעשה.

אמנם גם עמרם היה ללא עבר פלילי, היה בן 18.5, ובניגוד למערער לקח אחריות על מעשיו, אך נראה לנו כי מעשהו של עמרם חמור ממעשהו של המערער ומצדיק אבחנה לקולא את עניינו של המערער מעניינו של עמרם.

בית המשפט קמא אמנם לא התעלם מגילו הצעיר של המערער ומעברו הנקי, אך נראה לנו כי לאור האמור בתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בית משפט קמא, ואשר צורף להודעת הערעור, אשר המליץ על ביצוע עבודות שירות על ידי המערער, גם אם אנו, כמו בית המשפט קמא, איננו מקבלים המלצה מקלה זו, צריך היה להביא את בית משפט קמא לבחון אפשרות של הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות על המערער.

3

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בנציבות שב"ס ברמלה החל מיום 26.8.15.

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות השירות בנציבות שב"ס ברמלה ביום 26.8.15 בשעה 8:00 לקליטה והצבעה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד לסיום ביצוע עבודות השירות על ידי המערער.

יתר חלקי גזה"ד בת.פ. 56521-02-13 (בית משפט השלום ברמלה) יעמדו בתוקפם.

המזכירות תשלח עותק פסה"ד לממונה על עבודות השירות.