1

          המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – עבירות של מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), תרמית בניירות ערך (ריבוי עבירות), ואיסור הלבנת הון (ריבוי עבירות).

במסגרת גזר הדין הושת על המבקש עונש מאסר בפועל של 36 חודשים וכן מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 1,500,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת עליו, היא הבקשה שלפניי. עיקר הערעור נסוב על טענת המבקש בנוגע לקיומו של היסוד הנפשי אצל המבקש, קרי: בנוגע לשאלת מודעותו של המבקש להיותה של הפעילות המשותפת לו ולנאשם האחר בפרשה הנדונה, משום פעילות תרמיתית.

2

          לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה והוספתי ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, דומני כי במכלול השיקולים יש מקום לעכב את ביצוע רכיב המאסר בפועל בגזר הדין עד להכרעה בערעור. אומר בתמצית כי אני נכונה להניח לטובת המשיבה, ובלא לקבוע מסמרות בדבר, כי סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים; לצד זאת אני סבורה כי יש לאפשר למערער את יומו בערכאת הערעור לרבות לעניין העונש; ובפרט כאשר אין טענה מצד המשיבה למסוכנות הנשקפת מן המבקש, גם לא חשש להימלטות מן הדין. ויוער בהקשר זה כי המבקש, שנעדר עבר פלילי, היה משוחרר ללא ערבויות לאורך המשפט כולו, ומאז גזר הדין הוא משוחרר בערבויות בצד צו עיכוב יציאה מן הארץ.

אני מורה איפוא על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. הערבויות שניתנו בצד צו עיכוב יציאה מן הארץ יוותרו בעינם.

ניתנה היום, ‏ז' באב התשע"ח (‏19.7.2018).

_________________________

  18040450_G07.doc  זפ