ע"פ 39748/01/22 – חיים איכר נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
ע"פ 39748-01-22 איכר נ' מדינת ישראל
|
לפני |
כבוד השופט, סגן הנשיא יניב
כבוד השופטת נחליאלי חיאט
כבוד השופט טופף
|
|
מערער |
חיים איכר
|
|
נגד
|
||
משיבים |
מדינת ישראל |
|
|
||
החלטה |
1. המבקש, חיים איכר, הורשע לאחר שמיעת ראיות, בבית משפט השלום (כב' הש' פ' נויבירט) בחמש עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס ההכנסה, תשכ"א-1961. הוטלו עליו 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בכליאה, מאסר מותנה וקנס. לפני כשנה, ביום 18 בינואר 2022, הוגש ערעור על-ידי המערער על הכרעת הדין וגזר הדין.
ביום 25 אפריל 2022 נשמע הערעור בפני הרכב בראשות כב' הנשיאה (בדימ') ד' ברלינר. לאחר שמיעה של מלוא הטיעונים, ובעקבות הערות בית המשפט - הודיע המערער על חזרתו מהערעור על הכרעת הדין. המערער ביקש להפנות אותו "פעם נוספת" לממונה על עבודות שרות (לאחר שבדיון בפני בית משפט השלום המערער לא התייצב בפני הממונה). המשיבה התנגדה לכך ובית המשפט נעתר לבקשת ההגנה, והיפנה את המערער פעם נוספת לממונה על עבודות שרות.
המערער התייצב בפני הממונה. ביום 6 בספטמבר 2022 הושלמו הליכי הערעור. במעמד הדיון ביקש המערער להורות על ריצוי עונש המאסר בעבודות שרות ועתר לדחייה ב"ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות לתקופה משמעותית של 4 חודשים" (עמ' 12 לפרוטוקול). התביעה חזרה והתנגדה לריצוי עונש המאסר בעבודות שרות, תוך הפנייה להתנהגותו של המערער לאורך ההליך בבית משפט השלום ובפני ערכאת הערעור (על התנהלותו החריגה של המערער בפני בית משפט השלום ניתן ללמוד מעיון בסעיפים 12-13 לגזר דינו של בית משפט השלום).
בסופו של יום קבענו כדלהלן:
"ערים אנו לטיעוני התביעה ולדרך הלא ראויה שבה נקט המערער פעם אחר פעם בהליכים בתיק זה. אולם הפן המכריע הוא, כי המדובר בעבירות שבוצעו לפני 8-12 שנים. זאת, לצד עתירתה העונשית של התביעה בערכאה הדיונית" (שעתרה בבית משפט השלום לתשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות).
הורינו על ריצוי עונש המאסר של שבעה חודשים על דרך של עבודות שרות ונעתרנו גם לבקשת דחיית ריצוי העונש בארבעה חודשים.
2. ארבעת החודשים הנוספים חלפו להם, וימים ספורים לפני מועד תחילת ריצוי העונש פנה ב"כ המבקש, אשר ייצגו לאורך כל הליכי הערעור, בבקשה חריגה ביותר "לבטל את פסק הדין מיום 6.9.22 שניתן בהסכמה ע"י הנאשם". נטען, כי המבקש חזר בו מהערעור על הכרעת הדין, בשל לחצי אחיו וכי המערער "נאלץ שלא מרצונו להסכים לכך". למותר לציין, שהמשיבה מתנגדת לבקשה, בציינה כי "לא הוצג כל נימוק משפטי התומך בבקשה והיא חותרת תחת עקרון סופיות הדיון". נטען אפוא מפי התביעה, שפסק הדין של ערכאת הערעור, שהושלם ביום 6 בספטמבר 2022, היה לחלוט ותוצאתו סופית.
3. ייאמר מיד, כי דין הבקשה להידחות על הסף. בית משפט זה השלים את הדיון בערעור לפני כארבעה חודשים, ביום 6 בספטמבר 2022, "קם מכסאו" ואין בידו לשוב ולדון בערעור. נקודת המוצא היא עקרון "סופיות הדיון" כפי שכבר נאמר:
"מי שהיה לו יומו בבית-המשפט, ודינו הוכרע, צריך לראות בכך סוף פסוק. אין זה ראוי לפתוח משפטים מחדש לאחר שנסתיימו. הפסיקה צריכה להיות יציבה ופתוחה לשרת את ענייניהם של נאשמים אחרים, הממתינים לבירור משפטם. פסק הדין הסופי צריך להתאפיין ביציבות כמעט מוחלטת; אחרת מעמידים בסכנה גמורה את כל יעילותו החינוכית והמרתיעה" (מ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2) 334, 359 (1997)).
חריגה מכך מצריכה קיומן של נסיבות נדירות וייחודיות כדוגמת חשש של ממש שבהרשעה נגרם עיוות דין, ולצורך זה הוסדרו בדין הליכים מתאימים (השוו: סעיף 31 (א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). העניין שלפנינו זכור היטב לשניים מחברי המותב, שישבו בדין בכל שלבי הערעור. למערער "ניתן יומו" בפני בית המשפט במלוא משמעות הביטוי, כאשר אופשר למערער ולבא-כוחו להשמיע את מלוא טיעוניהם. המערער, שהיה מיוצג, הבין היטב את משמעות חזרתו מהערעור, שהוצגה לפני בית המשפט לאחר הפסקה בדיון, והושמעה מפי ב"כ המערער, לאחר שיקול והתייעצות. זאת ועוד, מאז חזרתו של המערער מהערעור על הכרעת הדין בבית משפט השלום חלפו שמונה חודשים. יתר על כן, לפני כארבעה חודשים התייצב המערער בפנינו להשלמת הדיון בערעור ועתירתו היחידה הייתה לאפשר לו לרצות את עונש המאסר על דרך של עבודות שרות, חלף ריצויו בכליאה, כפי שנגזר עליו בבית משפט השלום (השוו על דרך קל וחומר למבחנים המחמירים לבקשה לחזרה מהודאה בשלב שלאחר מתן גזר הדין (ע"פ 6349/11 שניידר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 18 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר (10.6.2013); כן השוו: רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.12.2013)). בנסיבות כוללות אלה בקשת המערער, שהוגשה ימים ספורים לפני תחילת ריצוי העונש, היא בקשת סרק.
4. הבקשה נדחית כאמור. הובא בפנינו, כי המערער התייצב אתמול לריצוי עונש המאסר בעבודות שרות ועליו להשלים את תקופת הריצוי כפי שנקבע בפסק הדין בעניינו.
ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
שייניב, שופט, סגןהנשיא אסתרנחליאליחיאט, שופטת יוסיטופף, שופט
