1

זוהי בקשה נוספת, חמישית במספר בפני ערכאה זו ולאחר מתן פסק הדין, לדחיית מועד התייצבותו של המערער לתחילת ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו.

בהתאם לפסק הדין בערעור (פס"ד מיום 09/12/15, בו נדחה הערעור שהוגש על חומרת עונש המאסר), היה על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בתאריך 10/01/16.

מאז ועד היום המועד נדחה פעם אחר פעם, בעיקר נוכח מצבו הרפואי של המערער.

בפעם האחרונה (ביום 19/04/16) נדחה מועד ההתייצבות גם בשל החתונה של בתו של המערער, אשר אמורה הייתה להיערך ביום 08/07/16, וניתנה הוראה כי המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 15/07/16.

אלא ששוב אין המערער מעוניין להתחיל לרצות את עונשו, ושוב טען כי בתו (אותה בת, אגב) עומדת להתחתן. הפעם נטען, כי מדובר בחתונה שאמורה להיערך ב-14 לספטמבר 2016. בהזמנה שצורפה לבקשה נכתב, כי מועד החתונה נדחה "עקב תקופת בין החגים, תקופה אסורה", אולם יש לציין, כי בבקשה הקודמת (זו מיום 19/04/16) נכתב במפורש, כי החתונה הוקדמה וכי "חגם של בני העדה המוסלמית עתיד להסתיים בסמוך ליום כלולות הבת".

2

עוד נכתב באותה בקשה, כי הסנגור הבהיר למבקש "כי זוהי הדחייה האחרונה בהחלט יהא מצבו אשר יהא".

בהסכמת הצדדים, ניתנת החלטה זו על סמך המסמכים בכתב וללא דיון במעמד הצדדים.

לא מצאתי כל עילה לדחייה נוספת של מועד תחילת ריצוי עונשו של המערער. נדמה, כי המערער פירש באופן מוטעה את ההסכמות שניתנו עד כה לדחיית ההתייצבות לריצוי המאסר, כמו גם את החלטות ביהמ"ש בעניין זה.

יתרה מכך, עולה כי הצהרתו של המערער בבקשתו מיום 19/04/16, לפיה לא יגיש בקשות נוספות לדחיית ריצוי עונשו, הייתה מן הפה אל החוץ בלבד.

הגיעה העת לביצוע פסק דינו של ביהמ"ש, והגיעה העת לריצוי עונש המאסר שהוטל על המערער.

אשר על כן, הבקשה נדחית ועל המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 15/07/16.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ו, 07 יולי 2016, בהעדר הצדדים.