1

השופטת א' חיות:

      בפנינו בקשת המדינה להטיל הוצאות אישיות על עו"ד אחמד סיף אלדין ותד, בא כוחו של המערער בע"פ 3759/15 (והמשיב 2 בע"פ 3665/15), נוכח אי התייצבותו לדיון בערעורים שבכותרת.

2

1.    הדיון בערעורים שבכותרת נקבע ליום 14.4.2016, לאחר שבקשה לדחיית המועד שהגיש עו"ד ותד ביום 11.4.2016 – נדחתה. בפתח הדיון בערעורים התברר כי עו"ד ותד, אשר הגיע תחילה לבית המשפט, החליט בשלב כלשהו על דעת עצמו בלא נטילת רשות ובלא ליידע את ההרכב או את באת-כח המשיבה, לצאת מבית המשפט בטרם החל הדיון בערעורים. זאת על מנת להתייצב בדיון אחר שנקבע לו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. במאמר מוסגר יצוין כי בבקשת הדחייה שהגיש עו"ד ותד ביום 14.4.2016, לא נזכר ולו ברמז הדיון בבאר-שבע כנימוק לדחייה שנתבקשה. כתוצאה מהיעדרותו של עו"ד ותד מן הדיון בערעורים נאלצנו לדחות את הדיון בהם למועד אחר. בנסיבות אלו, הודיעה באת-כוח המדינה כי לאחר התייעצות עם מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, היא עותרת להטיל על עו"ד ותד הוצאות אישיות בשל בזבוז הזמן של בית המשפט ושל הצדדים, וכן בשל סד הזמנים הדוחק שנוצר עתה וזאת, בין היתר, משום שמועד תום 2/3 מתקופת מאסרו של המשיב 1 צפוי לחול ביום 21.7.2016 וערעור המדינה בע"פ 3665/15 הוא על קולת עונשו.

2.    בהחלטתנו הדוחה את הדיון בערעורים למועד קרוב אחר, הוספנו וקבענו כי על עו"ד ותד להגיש עד ליום 20.4.2016 התייחסות מפורטת באשר לאופן שבו נהג. עוד התבקש עו"ד ותד להתייחס לבקשת המדינה להטיל עליו הוצאות אישיות נוכח התנהלותו זו.

3.    בהודעתו מיום 14.4.2016 הביע עו"ד ותד את התנצלותו בפני בית המשפט ובפני באי כוח הצדדים וציין כי התייצב בבית המשפט בזמן, אך הופתע לגלות כי לשעת הדיון שאליה הוזמן קבועים דיונים נוספים. עו"ד ותד ציין כי היה עליו להגיע לדיון מעצר דחוף שהיה קבוע לשעה 11:00 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ובשעה 10:35, משהתברר לו כי טרם נשמעו שני דיונים ששובצו ברשימת הדיונים לפני הערעורים דנן, הוא "נכנס לפאניקה ולא ידע מה לעשות" ועל כן יצא לבאר-שבע. עו"ד ותד הודה כי הפעיל שיקול דעת מוטעה בהחליטו על דעת עצמו לעזוב את אולם בית המשפט והדגיש כי בכל שנותיו כעו"ד טרם נקלע לסיטואציה מעין זו ואין זו דרכו לקבל החלטות על-דעת עצמו וביקש כי לא יוטלו עליו הוצאות אישיות.

3

4.    עורך דין הוא "קצין בית המשפט" החייב בעמידה בכללי התנהגות ובחובות דיוניות, והוא כפוף להחלטות בית המשפט ואינו רשאי לעשות דין לעצמו בכל הקשור לסדרי דין ולמהלכי המשפט (רע"א 11087/04 ליסטר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (15.9.2005)). במקרים בהם כושל עורך הדין בהתנהלותו הדיונית, הלכה היא כי בית המשפט מוסמך להטיל עליו הוצאות אישיות מכוח סמכותו הטבועה וזאת לא על מנת להגן על כבוד בית המשפט בלבד, אלא על מנת לאפשר את תפקודו התקין, להטיל מרות ומשמעת, וכן על מנת להבטיח את זכותו של ציבור המתדיינים כי המערכת תתפקד כהלכה (בע"מ 3778/12 גלפנבויים נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (29.9.2014); בג"ץ 2685/92 ניר נ' נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פ"ד מז(2) 203, 208-207 (1993); ע"א 5075/02 עו"ד אברהם ברדוגו נ' מדינת ישראל, (14.1.2004); ע"א 6185/00 עו"דמאהר חנא נ' מדינת ישראל (18.10.2001)).

      בענייננו הכבידה התנהלותו הפסולה של עו"ד ותד על עבודת בית המשפט ועל באי-כח יתר הצדדים בערעורים, אשר נערכו לשמיעתם והתייצבו לדיון כנדרש. ההכבדה שיצר עו"ד ותד לא פסחה גם על המשיבים בע"פ 3665/15, ובהם המשיב 2 שהוא לקוחו של עו"ד ותד והמערער בע"פ 3759/15, אשר הובאו לחינם ממקום כלאם לדיון בבית המשפט. אי התייצבותו של עו"ד ותד לדיון במקרה דנן פגעה, אפוא, בהתנהלותו היעילה של בית המשפט ובזכויותיהם של אחרים (עניין ליסטר, שם). עם זאת, אין לי יסוד לפקפק בדבריו של עו"ד ותד כי יציאתו מהדיון ללא נטילת רשות איננה מאפיינת כלל את התנהלותו המקצועית ויש לקוות כי התנצלותו הכנה מבטאת הבנה והפנמה של הפסול שנפל בהתנהלותו במקרה זה.

      על כן, לפנים משורת הדין החלטנו שלא להטיל זו הפעם על עו"ד ותד הוצאות אישיות.

      ניתנה היום, ‏י"ב בניסן התשע"ו (‏20.4.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15036650_V04.doc  גק