1

בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש פסילת רישיון הנהיגה בפועל שהוטל על המבקש.

במסגרת גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה ביום 3.6.2015 בת"ד 7021-08-14 נגזרו על המערער, בין היתר 3 חודשי פסילה בפועל.

ביום 18.1.16 דחיתי את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין, ובהחלטה משלימה מיום 20.1.16 הוריתי כי עליו להפקיד את רישיונו עד ליום 1.2.16.

כעת עותר המבקש לעיכוב ביצוע נוסף של הפסילה בפועל, עד ליום 10.4.16, בנימוק כי יתכן ויבקש להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין וכן בנימוק כי רישיון הנ ג דרוש לו לצרכי עבודתו.

בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה.

2

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, איני מוצא מקום לעיכוב ביצוע נוסף של רכיב הפסילה. גזר הדין עוכב, לבקשת המבקש, עד למתן פסק הדין בערעור, לתקופה של מספר חודשים. לאחר שנדחה ערעורו ניתנו לו כעשרה ימים נוספים לצרכי התארגנות עד להפקדת רישיונו. בנסיבות אין מקום לדחייה נוספת והגיעה העת למלא אחר גזר הדין שכן שיקוליו האישיים של המערער נסוגים בפני האינטרס הציבורי הגלום בביצוע מיידי של גזר הדין (ראו: ע"פ 2397/10 פרל נ' מ"י (19.4.10)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ו, 31 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.