1

לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא על המערערת בתיק ת"ד 5039-02-10.

המערערת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בתיק בעבירות של סטייה מנתיב נסיעה בניגוד לתק' 40 מתקנות התעבורה (להלן: ת"ת), נהיגה רשלנית עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה {נוסח חדש}, תשכ"א 1961 (להלן: פק' התעבורה), בקשר עם סעיף 38(2) לפק' התעבורה.

נהיגה ללא רשיון רכב תקף בניגוד לסעיף 2 לפק' התעבורה. נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) ו-39א' לפקודת התעבורה. נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף בניגוד לסעיף 10(א) לפק' התעבורה.

העונש שגזר בית משפט קמא על המערערת:

מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 5 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת.

בא כח המערער חזר בו מכל טענותיו להכרעת הדין.

ובאשר לחומרת העונש נטען:

1.         המערערת , אם חד הורית לשני ילדים קטינים. (15,16),

2

            לא היה מקום להסתמך על רע"פ 782/14 אלמלח זגי נ. מדינת ישראל, שכן במקר זה מדובר בנהג שיכור אשר נסע ממקום התאונה מבלי להשאיר פרטים. כך גם לא היה מקום להסתמך על רע"פ 7002/13 דימיטרי פשקוב נ' מדינת ישראל בגופו נמצאו 700 מיליגרם, שאיבד השליטה והתנגש בעמוד תאורה.

2.         לקטינים אין קשר עם האב, אינו משלם מזונות, נסיבות אלה מהוות נסיבות מיוחדות המצדיקות הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות. המערערת נמצאה מתאימה לעבודות שירות, תסקיר קצין מבחן ממליץ על עבודות של"צ.

טיעוני בא כוח המשיבה:

1.         יש לדחות הערעור. מדובר במי שבצעה העבירות כשאין בידה רישיון תקף למעלה מ-5 שנים.

2.         בעברה התעבורתי, עבירות של נהיגה בזמן פסילה, רי שיון נהיגה פקע למעלה מ-6 חודשים (ריבוי עבירות), שימוש בטלפון (ריבוי עבירות),נהיגה ללא חגורת בטיחות(ריבוי עבירות), נהג המסיע נוסע במושב אחורי כשאינו חגור. למערערת עבר פלילי בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפה סתם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

לגופו של ענין:

מעובדות כתב האישום עולה כי המערערת נהגה ביום 6.5.2009 בשעה 01:38 ברכב פרטי בכביש 44 ק"מ 28 ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטתה עם רכבה שמאלה, עלתה על אי תנועה ופגעה בעמוד תמרור. כתוצאה מכך ניזוק כלי הרכב והמערערת נחבלה בגופה. באותן נסיבות נהגה המערערת בשכרות כאשר בבדיקת דם שנערכה לה נמצא בגופה אלכוהול בריכוז 93 מיליגרם לכל 100 מ"ל דם.

באותן נסיבות נהגה המערערת ביודעה כי אינה אוחזת ברישיון נהיגה לאור פקיעתו ב 9/04 ופקיעת רישיון הרכב ב 7/08.

עולה מתיק בית משפט קמא, כי טרם גזר הדין, נשלחה המערערת לממונה על עבודות שרות. בסופו של יום לא הומלצה לעבודות שרות לאור עמדת המערערת בפני הממונה, כי בשל היותה אם לשניים חד הורית לא תוכל לבצע עבודות שרות. נוכח כך ניתן גזר דין מנומק כראוי תוך מתן משקל לחומרת העבירות, מדיניות הענישה לעבירות שבוצעו , לפסיקה רלוונטית, למתחם הענישה ההולם העבירות שביצעה, וותק נהיגתה, עברה תעבורתי ונסיבותיה האישיות.

במהלך הדיון בערעור, נוכח נסיבותיה האישיות ומעבר הזמן מאז בצוע העבירות למועד שמיעת הערעור, הוריתי על קבלת חוות דעת ממונה וקבלת תסקיר שרות מבחן.

מחוות דעת ממונה מיום 11.10.15, עולה כי המערערת נמצאה כשירה לריצוי עבודות שרות 8.5 שעות שבועיות במרכז דוהל-רחמים צברי ברחוב התקווה 76 בתל אביב-יפו.

3

מתסקיר שרות מבחן ארוך וממצה עולות נסיבות חיים קשות , בשל צנעת הפרט לא אחשוף פרטים למעט ציון העובדה כי נעשה ניסיון התנקשות בחייה, נורתה בגבה בעת שהייתה בהריון מתקדם, ועקב כך איבדה את העובר.

בישיבת בית המשפט ביום 8.11.15 בקשה המערערת להביע חרטה וצער על כל מה שעשתה.

לא בלי לבטים קשים , ולאחר שנתתי משקל להבעת החרטה, אותה מצאתי כנה ואמיתית, החלטתי להתערב בעונש המאסר, להעמידו על 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות.

אני מורה כי המערערת תרצה 6 חודשי עבודות שרות במרכז דוהל-רחמים צברי רחוב התקווה 76 תל אביב. וזאת החל מיום 3.4.16. באותו יום תתייצב אצל הממונה על עבודות שרות עד לשעה 9:00 ביחידה לעבודות שרות, מפקדת מחוז מרכז. אלא אם כן תוזמן במועד אחר להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות.

יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

עותק פסק דין זה ישלח מידית לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, במעמד המערערת וב"כ הצדדים.