1

המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות בשאלת קיומו של היסוד הנפשי הדרוש לשכלול העבירות שיוחסו לו, בביצוע 30 עבירות של מסירת דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) בחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975. על פי ממצאי הכרעת הדין, המערער ניהל עסק בענף עבודות עפר שנרשם על שם אשתו ובתקופה שבין חודש מרץ 2006 ועד חודש ינואר 2011 הגיש לרשויות מע"מ 30 דוחות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בדבר היקף העסקאות שהעסק ביצע, שהיה עליו לכלול במועד הגשת הדוחות. בתקופה האמורה המערער הוציא 131 חשבוניות מס בגין עסקאות שערך ולא דיווח על חשבוניות אלו. העסקאות שנכללו בחשבוניות היו בהיקף של 5,667,473 ₪ ושיעור המס בגינן עמד על 745,612 ₪.

בית המשפט עמד על חומרת עבירות המס ופגיעתן בכלכלת המדינה ובערכים של סולידריות חברתית ועל הצורך לנקוט ביד קשה נגד עברייני מס, הן משיקולי גמול והלימה והן משיקולי הרתעה. הוא התייחס לתקופה הארוכה שבמהלכה המערער ביצע את העבירות ולסכום המס שהמערער השתמט מלשלם וקבע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה עומד על 8 עד 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 35,000 עד 75,000 ₪.

בגזירת העונש בית המשפט התחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ובנסיבותיו של המערער ומנגד בעובדה שהמערער לא הסיר את מחדליו, והטיל על המערער 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 35,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תחתיו.

מכאן הערעור.

2

ב"כ המערער טוען, כי מתחם העונש שנקבע חמור מהראוי וכי המתחם המתאים נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל. הוא הפנה לפסקי דין שלטענתו תומכים במתחם האמור, וטען כי אף העונש לגופו חמור ממדיניות הענישה המקובלת בתיקים כאלה. עוד טען, כי העבירות בוצעו בשנים 2006-2011 וגזר הדין ניתן בסוף שנת 2018 וציין כי למרות שהחקירה התקיימה בשנת 2011 כתב האישום הוגש רק בשנת 2017. הוא ציין את נתוניו ונסיבותיו של המערער, עברו הנקי ומשפחתו הגדולה, וטען שהנסיבות מצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם, וביקש להתערב משמעותית בעונש שהוטל על המערער.

ב"כ המשיבה סומכת ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא וטוענת כי גזר הדין מתחשב בנתוני המערער ובמרכיב חלוף הזמן אולם בסופו של דבר מתחם העונש ההולם שנקבע נכון והעונש שהוטל ראוי ועל כן אין מקום להתערב בו.

לאחר ששקלנו את מכלול הנתונים הנוגעים לענין ואת טענות הצדדים, החלטנו לדחות את הערעור.

החומרה הכללית הכרוכה בעבירות המס המהותיות, ברורה מאליה. עבירות כאלה פוגעות בהכנסות המדינה, בשוויון בנשיאה בנטל וגורמות להכבדה כלכלית על האזרחים הישרים המשלמים את מסיהם כדין. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלו היא של חומרה וככלל עבירות של דיווח כוזב מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס מצדיקות הטלת מאסר בפועל.

כאן, המערער ביצע את העבירות על פני מספר שנים ברצף. המדובר ב-131 חשבוניות שהמערער הוציא ולא דיווח על ההכנסות הכלולות בהן. מהכרעת הדין עולה כי כדי להוציא לפועל את העבירות, המערער נהג להזמין מספר פנקסי חשבוניות בעלי אותו מספור סידורי וכך יכל למסור למי שקיבל את שירותיו חשבוניות מס מבלי לכלול אותן בדיווחיו ומבלי שהשלטונות יוכלו להבחין בחוסר בדיווח. מצב זה יצר פגיעה כפולה במדינה, מצד אחד מקבלי החשבוניות יכלו להזדכות על ההוצאה ועל המע"מ הכלול בחשבוניות ומנגד, המערער לא דיווח על הכנסותיו למע"מ ולא שילם את המס שהיה עליו לשלם, וסכום המס שהיה אמור להגיע למדינה ולא הגיע עומד על כ- 750,000 ₪. למרות שמעשי המערער התגלו ונחקרו בשנת 2011, המערער לא שילם את סכום הכסף שהיה עליו לשלם ואף לא את חלקו.

אמנם, פרק הזמן של כ- 6 שנים בין סיום החקירה להגשת כתב האישום הוא ארוך מאוד ומצב זה בלתי תקין בעליל, אולם נראה שנתון זה - כמו נתוניו ונסיבותיו של המערער - נלקחו בחשבון בגזר הדין, ובלעדיהן עונשו של המערער היה צריך להיות חמור יותר.

העונש שהוטל על המערער מתאים לחומרת מעשי המערער בנסיבותיהם ולמידת אשמו של המערער והוא שומר על מידתיות ראויה ועל כן לא מצאנו מקום להתערב בו.

הערעור נדחה.

3

על המערער להתייצב לנשיאת מאסרו ביום 11.06.19 בשעה 09:00 בבית הסוהר "דקל" שבמתחם בתי הכלא בבאר-שבע או בכלא אחר, לפי החלטת שב"ס. תנאי השחרור הקבועים למערער, יעמדו בעינם עד להתייצבותו לנשיאת מאסרו.