1

השופט ג' קרא:

           בהתחשב באורך תקופת המאסר הקצרה, תשעה חודשים, ובכפוף להפקדת ערבויות שתבטחנה התייצבות המבקש לריצוי עונשו במידה וערעורו יידחה, תותר יציאת המבקש מהארץ לתקופה של 21 יום.

           המבקש יפקיד במזומן או ערבות בנקאית סך 15,000 ש"ח וימציא ערבות צד ג' ע"ס 25,000 ש"ח. עם הפקדת הערבויות כאמור יבוטל צו עיכוב היציאה שהוצא כנגד המבקש.

2

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

           אני מסכים.

השופטת ד' ברק-ארז:

           אילו הייתה נשמעת דעתי לא היינו נעתרים לבקשה. ככלל, המדיניות שהותוותה בהחלטות של בית משפט זה היא שיציאתו את הארץ של מי שהורשע בדין תתאפשר רק במצבים "חריגים ומיוחדים" שבהם נמצא צורך "אישי-אנושי" מיוחד (ראו: ע"פ 338/17 שטרום נ' מדינת ישראל, פסקה 15 וההפניות שם (15.3.2017)). אינני סבורה כי אלה הם פני הדברים בענייננו (ראו עוד החלטתי בע"פ 3506/13 הבי נ' מדינת ישראל (5.11.2013)). בנסיבות אלה אף אינני נדרשת להתנהלות המבקש ולאופן שבו הוגשה הבקשה, שעשויים היו להוות טעם עצמאי לדחיית הבקשה.

           לפיכך הוחלט ברוב דעות כאמור בהחלטתו של השופט ג' קרא, אליה הצטרף המשנה לנשיאה ח' מלצר, כנגד דעתה החולקת של השופטת ד' ברק-ארז.

           ניתנה היום, ‏כ"ה בניסן התשע"ח (‏10.4.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17033710_Q12.doc  סח