ע"פ 33676/11/17 – אשר מסעוד שרביט נגד מדינת ישראל,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
לפני כב' השופט רפי כרמל, אב"ד כב' השופט כרמי מוסק כב' השופטת שירלי רנר
|
עפ"ג 33676-11-17 |
1
המערער |
אשר מסעוד שרביט ע"י ב"כ עו"ד יריב אבירם
|
נגד
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
2
|
|
פסק דין |
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ') מיום 2.10.17 בת"פ 65003-12-15.
כללי
1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בפעולה
שנועדה להביא לכך שאחר יתחמק מתשלום מס (שש עבירות), של ניכוי תשומות ללא מסמך
(שלוש עבירות), מסירת ידיעה כוזבת (שלוש עבירות), ניהול פנקסים כוזבים, ומרמה
ותחבולה לפי
2. ואלה המעשים: המערער היה הבעלים והמנהל של עסק פרטי לעבודות עץ וריהוט (להלן: העסק). בתקופה שבין החודשים יוני לאוקטובר בשנת 2014, סיפק המערער לחברת "קוסטה פרויקטים בע"מ" שש חשבוניות פיקטיביות של העסק, מבלי שביצע כנגדן כל עסקה ובמטרה לאפשר לחברה זו להתחמק מתשלום מס. החשבוניות היו על סכום כולל העולה על 3.9 מיליון ש"ח וסכום המס הכלול בהן היה 595,158 ש"ח. בתקופה שבין החודשים יוני לאוקטובר בשנת 2014 ניכה המערער בדו"חות של העסק מס תשומות תוך שהשתמש בחמש חשבוניות פיקטיביות של חברת "ש.א.ח.ל. ניהול וביצוע בע"מ", אשר כנגדן לא בוצעה כל עסקה. החשבוניות היו על סכום כולל העולה על 3.5 מיליון ₪, באמצעותן ניכה המערער שלא כדין מס תשומות בסך 541,489 ש"ח.
טענות הצדדים
3
3. ב"כ המערער עותר לביטול גזר הדין ולהשית על המערער עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות כספית. לטענת הסנגור, ויש לחרוג לקולה ממתחם הענישה הנוהג בגין שיקולי שיקומו של המערער, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן, לפיה יש להסתפק בעונשים להם עותר הסנגור. נטען כי המערער שיתף פעולה עם רשויות החוק ונטל אחריות למעשיו. הוא קיבל טובת הנאה חד פעמית בסך 15,000 ₪ בלבד, ולא הוא זה ששלשל את סכום המס לכיסו. לפיכך, שגה בית משפט בכך שזקף לרעתו את הקביעה כי עד היום לא שילם את חוב המס. הכסף שקוזז כנגד החשבוניות שהוצאו לו לא הגיע לכיסו, כך שהוא לא נהנה מהקיזוז. חלקו של המערער בפרשה הינו מזערי, ומדובר בפרשה גדולה הרבה יותר. מידת אשמו של המערער הנה נמוכה והוא הלך אחר אחרים ועשה כדבריהם. המערער משמש עד תביעה באותה פרשה. המערער הביע חרטה כנה ורצון להשתקם. הוא עבר בהצלחה 12 מפגשים טיפוליים. למערער אין קורת גג, הוא מתגורר ברכב. שירות המבחן התרשם כי אין למערער דפוסים עברייניים וכי הוא עושה מאמצים להעלות את חייו למסלול נורמטיבי. המערער הסתמך על הליך השיקום אותו עבר בתקווה כי בית המשפט יקל עמו.
4. המשיבה טענה כי אין להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. מדובר בגזר דין מפורט ומנומק, ובו התייחסות לחומרת העבירות ולנזק שנגרם לקופה הציבורית בסך 1.3 מיליון ש"ח. מדובר בנזק שלא הוסר ויש לתת על כך את הדין. המערער הרוויח 15,000 ₪ ואת הקיזוז של החשבוניות הפיקטיביות, כתוצאה מכך הוא נהנה ממע"מ מופחת וגרם לאחר להרוויח, והכל נעשה בהסכמתו. זהו הבסיס ששימש לקביעת מתחם הענישה. בנוסף, כתוצאה מהמעשים, הובטח למערער שהוא יקבל 15,000 ₪ מדי חודש, ובפועל הוא קיבל, כאמור, תשלום אחד כזה. המשיבה מדגישה כי מדובר באדם שקיזז את החשבוניות שלו לעסק האישי שלו. הוא טוען כי קיזז את החשבוניות, אך הוא לא שילם שקל אחד, לכן אינו יכול לטעון שהאחר לקח את התמורה.
תסקיר שירות המבחן
5. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1961, גרוש בשנית ואב לארבעה ילדים בוגרים, ללא קורת גר קבועה ואינו עובד בשנתיים האחרונות. בעברו הרשעה משנת 2009 בגין החזקת אגרופן/סכין. שירות המבחן התרשם כי המערער מתקשה להתנהל באופן מתוכנן ואחראי. בהתייחסו לעבירות בתיק הנוכחי, המערער הודה במיוחס לו והביע צער על המעשים, אך הביע גישה מצמצמת ביחס לאחריותו ועמדה קורבנית. יחד עם זאת, אמר כי חשד שמדובר במרמה אך בחר להתעלם מכך. המערער שולב בקבוצה טיפולית במשך כחצי שנה, הוא שיתף פעולה אך התקשה להתמודד עם היבטים רגשיים. הומלץ להטיל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ענישה מותנית והתחייבות כספית.
דיון
4
6. דין הערעור להידחות.
לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים והבעת חרטה מצדו. אין מחלוקת כי המערער פנה מיוזמתו לחוקר, לאחר שנחקר בפעם הראשונה, שיתף פעולה באופן מלא וקיבל אחריות למעשיו. חלקו בפרשה הינו שולי ביחס לחלקם של המעורבים האחרים, ובאותה פרשה המערער משמש עד תביעה. בנוסף, מדובר בתקופה קצרה יחסית בה בוצעו העבירות. במכלול הנסיבות לקולה יש להתחשב גם בנסיבות חיים מורכבות של המערער, כמתואר בתסקיר שירות המבחן ובגזר הדין, בהליך הטיפולי שעבר, ממנו הפיק תועלת ובכך שאין לחובתו מעורבות ממשית קודמת בפלילים.
מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. בית משפט קמא עמד בהרחבה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של המערער, על מידת הפגיעה החברתית והכלכלית שנגרמה ועל משמעות עבירות המסים כשקולות לשליחת יד לקופת הציבור ומחייבות לראות בעבריין מס ככל עבריין אחר השולח ידו ברכוש חברו, בהבדל שסיכויי תפיסתו של עבריין המס נמוכים יותר, כך שמתחייבת ענישה מרתיעה וחמורה. המערער גרם לנזק לקופה הציבורית בסכום העולה על 1.1 מיליון ₪, ומחדל זה לא הוסר. חיסרון כיס של נאשם אינו מוכר בפסיקה כשיקול להקלה בעונש. כמו כן, בנסיבות דנן, אין מקום להקלה בעונשו של המערער בשל שיקולי שיקום. בצד הודאתו במיוחס לו, המערער הביע עמדה קורבנית ומצמצמת בפני שירות המבחן בסיומו של ההליך הטיפולי והוא התקשה לעבד ולהפנים את המניעים להתנהגותו. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.
אשר-על כן, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 12/9/18 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.
ניתן היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.
|
|
|||
רפי כרמל, שופט אב"ד |
|
כרמי מוסק, שופט |
|
שירלי רנר, שופטת |
