1

           בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער – על יסוד הודאתו – בביצוע עבירה של ניסיון למעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 16 שנה שלא בהסכמתו החופשית, וגזר עליו עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 20 חודשים וכן פיצויים לנפגע העבירה בסך של 20,000 ש"ח.

2

           שקלנו את טיעוניהם המפורטים של הצדדים. העונש שהושת לכשעצמו אינו חמור כלל ועיקר, דא עקא שהענישה היא אינדיבידואלית ואין מנוס – במקרה זה – מליתן משקל מתאים לנסיבותיו האישיות של המערער, זאת בפרט בשים לב לגילו של המערער שהוא בן 80, ולמצבו הבריאותי והנפשי והדמנציה שבה הוא לוקה המפורטים גם בתסקיר המבחן שהוגש לנו.

           נראה כי נוכח ההלכה הפסוקה לא ניתן להימנע כליל מעונש מאסר בפועל גם בנסיבות אלו של גיל מבוגר ושל מצב בריאותי רעוע, אולם יש לתת לנסיבות המיוחדות משקל מתאים. אנו מעמידים אפוא את עונש המאסר בפועל של המערער על 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. למותר לציין כי למערער שמורה הזכות לפנות לוועדת השחרורים על מנת שתשקול את מצבו הרפואי והנפשי (סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001), לאחר שיובא לפניה תיעוד רפואי מתאים.

           המערער השאיר לשיקול דעתנו את הגדלת שיעור הפיצוי לנפגע העבירה. אנו מגדילים את שיעור הפיצוי ומעמידים אותו על סך של 40,000 ש"ח שישולם בתשלומים חודשיים רצופים, כמפורט בגזר הדין של בית המשפט המחוזי.

           המערער יתייצב לנשיאה בעונש ביום 3.1.2016, במקום שייקבע על ידי שירות בתי הסוהר על דרך של מיון מוקדם. תשומת לב הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר למצבו הרפואי של המערער.

           ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"ו (‏25.10.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15031760_M03.doc נב