1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד ירון גיגי

ב"כ המשיבה עו"ד גבריאלה ליברמן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

איננו מקבלים את הפסיקה שמבקשת ב"כ המשיבה להגיש שכן די לנו בפסיקה שנכללה בגזר הדין נשוא הערעור.

ניתן והודע היום ג' תמוז תשע"ז, 27/06/2017 במעמד הנוכחים.

פסק דין

לא ביקשנו תגובת המשיבה מעבר להצגת גיליון ההרשעות הקודמות של המערער.

2

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 61866-09-16 (בית משפט השלום בנתניה) בפריצה לדירה כאשר המטפלת הייתה בדירה, הבחינה בו שהוא חובש קסדה ומנסה לברוח.

המטפלת ניסתה למנוע ממנו לעשות כן, המערער דחף אותה סובב את ידה והצליח לברוח אך בתושייה שגילתה, היא רדפה אחריו ובסיוע אדם נוסף, הוא נעצר.

המערער נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, לשנת מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו בגזר הדין ולחתימה על התחייבות בסכום של 5,000 ₪ בתנאים שנקבעו בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא נתן למערער הזדמנות לשנות את דרכיו ולהיקלט להליך טיפולי, שכן, לראשונה בחייו הוא היה מוכן לעשות צעד זה על מנת שיהיה לו "אור בקצה המנהרה" ולא ימשיך לעבור עבירות.

עוד טוען ב"כ המערער כי בית משפט קמא נתן משקל יתר למפגש האלים בין המערער למטפלת למרות שהנזק שנגרם לה היה מינורי, והיא זו שתקפה את המערער כאשר שרטה אותו.

ב"כ המערער טוען גם כי בית משפט קמא לא זקף לזכות המערער את הודאתו ואת הנסיבות הרבות לקולא שעלו מתוך תסקיר המבחן, לרבות פטירת אביו בגיל צעיר וקשיי המערער עקב נטישתו על ידי בני משפחתו, שהיום (אמו ובת זוגו), מוכנים לסייע לו.

עיון בתסקיר שירות המבחן, עליו הסתמך ב"כ המערער, ובגזר הדין של בית המשפט קמא, מעלה כי גם מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט קמא וגם מיקומו של המערער בתוך המתחם, היו מוצדקים ואין כל מקום להתערב בהם גם אם נקבל כמוכח את מה שכתבה קצינת האסירים באשר להליך הטיפולי שעובר המערער במהלך מאסרו, וגם באשר להליך הטיפולי שלא יכול היה לעבור בגלל יתרת מאסר קצרה.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש לגבי המערער, עולה כי שירות המבחן התרשם שהוא בעל מאפייני אישיות לא בשלים, מתקשה לבחון לעומק את דפוסי התנהגותו וממוקד בתחושות קורבנות.

אמנם המערער מביע רצון לשינוי במצבו, אך לדעת שירות המבחן הוא לא בשל עדיין להשקיע מאמצים שנדרשים לכך.

שירות המבחן התרשם כי הקשר אתו לא מהווה גורם ממנף ומציב גבולות עבור המשיב, כפי שעולה מהתנהגותו במהלך פיקוח המעצר שבו היה נתון בקשר לעבירה נושא מאסרו.

שירות המבחן אף חרג מהמלצות בהן אנו נתקלים כאשר מדובר במי שיש מבחינתו גורמי סיכוי לשיקום, כאשר המליץ על השתת עונש משמעותי של מאסר בפועל כענישה ראויה, כפי שעולה מתנאי הסדר הטיעון, לפיהן המשיבה עתרה בפני בית משפט קמא ל-18 חודשי מאסר, עונש שנמצא מתאים וראוי גם בהתחשב בנסיבות המקלות של המערער על דעת בית המשפט קמא ועל דעתנו.

לא למותר לציין את עברו הפלילי של המערער שכולל עבירות דומות לאלה נושא מאסרו הנוכחי, עבירות אלימות, כמו שוד מזוין בצוותא, שבגינו נידון ל-5 שנות מאסר.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

3

ניתן והודע היום ג' תמוז תשע"ז, 27/06/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.