תאריך הישיבה:                  כ"ט בניסן התשפ"ג (20.4.2023)

בשם המבקש:                     עו"ד אריה שרעבי

בשם המשיבה:                    עו"ד יוסף קנפו

1.             לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל אשר הושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' טובי) ב-תפ"ח 32104-01-22 מיום 13.3.2023.

          כעולה מגזר הדין, המבקש הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות של סחיטה בכוח; סחיטה באיומים; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין, כפי שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

בגין הרשעותיו, על המבקש נגזרו36 חודשי מאסר בפועל; מאסרים מותנים; ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח. עוד קבע בית המשפט כי על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 1.5.2023.

2.             על פי תמצית עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגורר א', יליד 1977 (לעיל ולהלן: המתלונן), בביתו בכרמיאל. כ-20 שנים עובר לכך היו המתלונן ואור כהן (להלן: אור) בקשר זוגי במהלכו אור הלוותה למתלונן סכום כסף בהיקף של כמה עשרות אלפי שקלים. כחודשיים לפני המועדים הרלוונטיים לכתב האישום, נפוצה שמועה בעיר כרמיאל, לפיה המתלונן זכה בסכום כסף גדול בהגרלת הלוטו של מפעל הפיס. בהמשך לכך, אור פנתה לבן דודה לו היכרות מוקדמת עם המבקש, וביקשה את עזרתו בגביית הכסף אותו הלוותה לטענתה למתלונן.

          המבקש יצר קשר טלפוני עם המתלונן, ויחד עם בן הדוד, נפגשו בסמוך לביתו של זה האחרון. במהלך המפגש, טענו המבקש ובן הדוד לפני המתלונן כי הוא חייב לאור סך של 150,000 ש"ח אותם לווה בעת שהיה בן זוגה, ודרשו ממנו לשלם את הסכום האמור. המתלונן הכחיש את קיומו של חוב כלשהו. או אז, המבקש תקף את המתלונן שלא כדין, בכך שהכה אותו במכת אגרוף באזור הצוואר, איים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו, והטיל עליו אימה באופן "ששלף והחזיק" סכין יפנית. כל זאת, על מנת להניע את המתלונן להעביר לו את סכום הכסף שדרש.

          במועד מאוחר יותר, המבקש, יחד עם אחר, המתינו למתלונן בצאתו מביתו. לאחר שהמתלונן יצא מהבית ונכנס לרכבו, עצרו את רכבם בצמוד לו והמבקש דרש ממנו להיכנס לרכבם. משהלה סירב, המבקש הכה אותו באמצעות חפץ כהה בפניו, והמשיך ותקף אותו באגרופים בראשו ובפניו, בעוד שהאחר פתח את דלת רכבו של המתלונן, גרר אותו אל מחוץ לרכב, הפיל אותו לרצפה ובעט בו בפלג גופו העליון. המבקש הצטרף לאחר והשניים המשיכו לתקוף את המתלונן בצוותא חדא תוך שהם גורמים לו לחבלה חמורה. המתלונן החל לצעוק, והשניים נכנסו לרכבם ונמלטו מהמקום.

          כתוצאה מהמעשים, למתלונן נגרמו שברים מרובים בעצמות הפנים מצד שמאל, בכלל זה שבר בערובת עין שמאל, ובצלעות; וכן חתכים בפנים וחלל הפה, ושפשופים וחתכים במצח, ברקה הימנית ולחי ימין אשר הודבקו במיון. בשל החבלות שנגרמו לו, המתלונן אושפז למשך 17 ימים בבית חולים, במהלכם עבר שני ניתוחים מורכבים בהרדמה כללית.

3.             בא-כוח המבקש, בבקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, ברוב הגינותו לא התעלם מחומרת מעשי המבקש. אולם טען כי יהיה נכון להיעתר לבקשה משלא נשקפת מהמבקש מסוכנות לביצוע עבירות נוספות. לעניין זה הודגש כי המבקש משוחרר ממעצר בתנאים מגבילים אשר יש בהם אף להבטיח כי אין חשש להימלטותו מאימת הדין.

          עוד הפנה בא-כוח המבקש לתסקירי שירות המבחן שניתנו בעניינו של המבקש, אשר כללו המלצה כי ייגזר עליו "עונש טיפולי-שיקומי", לדבריו. כמו כן עמד על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, בכללן מחלת רעייתו.

4.             דין הבקשה להידחות. כפי שצוין לעיל, משהרשעת המבקש הייתה לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הערעור לפנינו נסוב על גזר דינו בלבד. אמנע מהבעת דעה באשר לסיכויי הערעור לעניין עונש המאסר בפועל שנגזר עליו, אולם אציין כי איני סבור כי עניינו בא בגדרי הלכת שוורץ(ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל(7.6.2000)) באופן המצדיק סטייה מהכלל כי משנגזר דינו של אדם למאסר בפועל יחל ככלל בריצוי עונשו באופן מידי.

          יחד עם האמור לעיל, אני מוצא לנכון לדחות את מועד תחילת ריצוי עונשו של המבקש לצורך מיון מוקדם, עד ליום 1.6.2023. כמו כן, אני נעתר לבקשת בא-כוח המבקש ומורה לשירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו לקראת שמיעת הערעור.

          המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית המעצר "קישון" ביום 1.6.2023 עד לשעה 9:00, כשברשותו תעודת זהות. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים 074-7831077, 074-7831078.

          ניתנההיום, ‏כ"טבניסןהתשפ"ג (‏20.4.2023).

_________________________

23029240_J02.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,