ע"פ 28259/12/10 – אברהם רימון נגד מדינת ישראל,המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
ע"פ 28259-12-10 רימון נ' מדינת ישראל
|
1
|
מספר בקשה:16 |
||
לפני |
כבוד השופטת עמיתה דבורה ברלינר
|
||
מבקשים |
אברהם רימון ע"י ב"כ עו"ד
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
1. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ע"י ב"כ עו"ד
|
||
|
|||
החלטה |
1. ביום 19.12.2010 הגיש המערער ערעור על גזר הדין
בת"פ 2347-03-17 במסגרתו הודה והורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה
לפי סעיף
2
2. ביום 16.11.2011 לאחר שמיעת טיעוני הצדדים חזר בו המערער מהערעור.
בפסק הדין נקבע כי "מפנים משורת הדין, אנו קובעים כי המערער יתחיל לשלם את הקנס ב- 1.1.12 על פי התשלומים שנקבעו בבית-משפט קמא. אם יעמוד המערער בתשלומים החל מתאריך זה ואילך, יתבטל קנס הפיגורים והריביות שנצברו עד היום למן התאריך שבו היה עליו להתחיל לשלם את הקנס, על פי האמור בגזר הדין של בית-משפט קמא. אם לא יעמוד בתשלומים מהתאריך החדש שנקבע, ישולם הקנס במלואו, לרבות קנס הפיגורים והריבית".
3. ביום 15.10.2015 הודיע המרכז לגביית קנסות כי המערער לא שילם את הקנס שנפסק. המערער זומן באמצעות דואר רשום לדיון ביום 1.2.2016, טרם חתימת פקודת המאסר, אך לא התייצב לדיון. לפיכך נחתמה פקודת המאסר ביום 4.2.2016.
4. ביום 23.12.2018 נחתמה פקודת מאסר נוספת, לאחר שהקודמת לא הופעלה. בעקבות פקודת מאסר זו הגיש ב"כ המערער בקשה דחופה לביטול פקודת המאסר. בבקשה פירט ב"כ המערער כי המערער נמצא בקשר עם המרכז לגביית קנסות במטרה להסדיר את חובו. בבקשה צוין כי המערער, בן כשמונים, סובל מבעיות רפואיות והוא מציע להסדרת חובו את כל חסכונותיו המצויים בקופות שונות. ב"כ המערער עתר לביטול הצו עד למיצוי ההליכים מול המרכז לגביית קנסות ולחילופין עתר לקיום דיון במעמד הצדדים.
ב"כ המדינה התנגדה לבקשה לביטול פקודת המאסר וזאת בשל העובדה כי במהלך השנים שחלפו ממתן פסק הדין בערעור המערער לא הסדיר את חובו ואף לא התייצב לדיון בשאלת הפעלת פקודת המאסר בשנת 2016. ביום 5.2.2019 ניתנה החלטה כי "אין מקום לקיום דיון נוסף, הדיון בתיק זה הסתיים לפני שלוש שנים ובית משפט זה סיים את מלאכתו".
5. אולם, ביום 18.2.2019 הוגשה תגובת המרכז לגביית קנסות במסגרתה פורטה בהרחבה השתלשלות הארועים בתיק מיום מתן פסק הדין בערעור - דרישות התשלום שנשלחו למערער, הליכי הגבייה שננקטו כנגדו באמצעות הטלת עיקולים והפעלת פקודות מאסר. עוד פורטו פניות המערער למרכז לגביית קנסות והסדרי פריסת התשלומים אשר סוכמו עם המערער לאורך השנים ובהם לא עמד. המרכז לגביית קנסות טען כי מדובר בחייב המתחמק מתשלום חובותיו לאורך שנים ונוקט במשיכת זמן באמצעות הגשת בקשות שונות. לפיכך עמדת המרכז לגביית קנסות היא כי על המערער לשלם את קרן הקנס באופן מיידי ולאחר מכן ניתן יהא לדון בחוב הפיגורים.
3
מאוחר יותר באותו יום, 18.2.2019, הוגשה הודעה נוספת מטעם המרכז לגביית קנסות בה צוין כי לאחר ברור עלה כי סכום בסך של כ-110,000 ₪ אמור לעבור מחברת הביטוח כלל לטובת תשלום חלק מקרן הקנס, ולפיכך משאיר המרכז לגביית קנסות לבית המשפט את שיקול הדעת לגבי מתן ארכה למערער לגיוס "יתרת הכסף לתשלום קרן הקנס". באם לא יעמוד המערער בהתחייבותו לתשלום קרן הקנס עמדת המרכז לגביית קנסות היא שיש להפעיל את פקודת המאסר האופן מיידי ויחסי לסכום שישולם.
6. לאור הודעת המרכז לגביית קנסות ניתנה ביום 18.2.2019 החלטה המשהה את כניסת פקודת המאסר לתוקף עד ליום 1.6.2019 וזאת בכדי לאפשר למערער להעביר את יתרת הכספים. בהחלטה נקבע כי במידה ולא ישולמו הסכומים תופעל פקודת המאסר באופן מיידי ויחסי לסכום שיופקד.
7. ביום 26.6.2019 הוצאה פקודת מאסר למערער ונחתמה.
8. בו ביום הגיש ב"כ המערער בקשה דחופה לביטול צו המאסר בטענה כי לא הוצגו בפני בית המשפט מלוא הנתונים. לטענתו, הועבר למרכז לגביית קנסות סך של 113,979 ₪ מחברת הביטוח כלל, והוא נמצא בקשר רציף עם חברות הביטוח והמרכז לגביית קנסות ופועל למימוש כספים נוספים בסך 51,000 ₪ הנמצאים בחברת הביטוח מגדל. ב"כ המערער טוען כי הבקשה להפעלת פקודת המאסר נעשתה תוך הצגת נתונים חלקיים ומטעים, לפיכך מבקש ב"כ המערער לבטל את פקודת המאסר, לקבל מהמרכז לגביית קנסות נתונים עדכניים ולהפנות את הצדדים לעריכת הסדר תשלומים.
עד לקבלת תגובת המשיבה והמרכז לגביית קנסות עוכב ביצוע פקודת המאסר.
9. המרכז לגביית קנסות העביר תגובת מפורטת ביום 3.7.2019, לפיה המערער לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע לו על ידי הגורם המוסמך ולפיכך הוא בוטל. הסכום שהתקבל מחברת הביטוח כלל ביום 24.6.2019 נזקף על חשבון הפיגורים בהתאם להוראות החוק ופקודת המאסר הועברה לביצוע. המרכז לגביית קנסות עותר להפעלת הפקודה באופן מיידי, זאת לאחר שהמערער לא עמד בהחלטות הרבות שניתנו, לבקשתו, לעניין פריסת התשלומים והפחתת הפיגורים.
4
10. ב"כ המערער הגיב לתגובת המרכז לגביית קנסות ועתר כי הכספים שהועברו למרכז לגביית קנסות ייזקפו לקרן הקנס ולא לפיגורים, וכי תקופת המאסר תקוצר בהתאמה. עוד עותר ב"כ המערער לשהות למימוש כספים נוספים ותשלומם וכן לאפשר למערער להגיע להסדר תשלומים חדש. לחלופין מבקש ב"כ המערער לקיים דיון בנושא.
דיון והכרעה
11. לא מצאתי לנכון להורות על קיום דיון בנושא, זאת מאחר שהצדדים פרשו בפני בית המשפט את מלוא הנתונים הרלוונטיים, כמו גם מאחר ששיקול הדעת בקביעת דרך תשלום החוב מסור למרכז לגביית קנסות, כפי שנפסק "ענייני פריסה ודחייה של חובות ישמרו למרכז לגביית קנסות, בהיותו גוף ייעודי המוסמך לכך על פי החוק. כגוף מנהלי, על המרכז לנמק בקצרה את החלטתו. ככלל, אין לבית המשפט הפלילי סמכות מקבילה לסמכות המרכז לגביית קנסות להורות על דחייה או פריסה של קנסות. זאת מטעמים של ודאות משפטית וסופיות הדיון, ובהינתן שהמומחיות בכגון דא מסורה למרכז לגביית קנסות". (ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 6.3.2017)).
12. לגופו של עניין, מדובר בקנס שהוטל על המערער במסגרת גזר דינו של בית משפט קמא עוד בשנת 2010. לאורך השנים ניתנו למערער הזדמנויות רבות, על ידי המרכז לגביית קנסות ועל ידי ערכאה זו, לשלם את חובו תוך הסכמה על פריסת תשלומים והפחתת סכומי הפיגורים. המערער לא התייצב לחלק מהדיונים שנקבעו, לא עמד בהסכמות ורק לאחרונה החל בביצוע תשלומים, אף הם שלא על פי ההסכמות שגובשו.
בנסיבות אלה, משניתנה למערער, פעם אחר פעם, האפשרות להגיע להסכמות לעניין התשלומים עם הגורם המוסמך - אין מקום להתערבותנו. כפי שנאמר ברע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב (פורסם ביום 20.11.2012) "יש לדאוג כי מתן הזכות להשיג לא יסרבל את הליכי הגבייה והאכיפה ולא יאפשר ניצולם לרעה באופן שיסכל את האפשרות לגבות את החוב ויניח לחייבים לחמוק מתשלום חובם..."
13. לפיכך בקשת המערער לבטל את פקודת המאסר וליתן הוראות לעניין הסדר תשלומים - נדחית. פקודת המאסר תכנס לתוקפה ביום 1.9.2019, הפקודה תופעל באופן מיידי ויחסי לסכומי הכסף שיועברו עד למועד זה.
המרכז לגביית קנסות יפעל בהתאם לסמכותו וישקול האם יש מקום להסדר תשלומים נוסף עם המערער.
5
ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
