1

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע הפעלת עונש מאסר חלף הקנס שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב) מיום 25.2.2021 בת"פ 52446-06-16.

           במסגרת גזר הדין נגזרו על המבקש 10 שנות מאסר בפועל, וכן קנס כספי בסך 400,000 ש"ח או 24 חודשי מאסר תמורתו. המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי, וערעור על הכרעת הדין וגזר הדין תלוי ועומד בפני בית משפט זה.

           ביום 18.8.2022 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר חלף קנס. במסגרת בקשתו טען המבקש כי יש לשיטתו לעכב את עונש המאסר חלף הקנס שהושת עליו, נוכח חששו כי בהתאם לפסק הדין שניתן בע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל (6.3.2017) (להלן: עניין אזולאי), מאסר חלף קנס אינו "בר השבה", ומשכך הפעלת המאסר חלף קנס טרם שמיעת הערעור מסכלת הלכה למעשה את הערעור שהגיש בהקשר זה.

2

           עוד באותו היום הוריתי למשיבה להגיב לבקשה ולהתייחס, בין היתר, לשאלה האם רלוונטיות לענייננו הקביעות בפסק הדין בעניין אזולאי, קרי - האם עמדתה היא שהיה ויתקבל הערעור בעניין הקנס שהושת על המערער, ימי המאסר שיירצה עד אז לא ייספרו "על חשבון" עונש המאסר שנגזר עליו.

           ביום 25.8.2022 התקבלה תגובת המשיבה, בה הובהר, בין היתר, כי הקביעות בפסקה 9 בעניין אזולאי אינן רלוונטיות מקום בו התקבל הערעור בעניין הקנס, כך שהיה ויתקבל הערעור בעניין הקנס - וזאת כמובן מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי הערעור - ימי המאסר שיירצה המבקש עד אז ייספרו על חשבון עונש המאסר שהוטל עליו.

           נוכח הבהרות המשיבה, דומה כי בקשת עיכוב הביצוע מתייתרת. למען הסר הספק, יודיע המבקש האם הוא עומד על הבקשה, וזאת לא יאוחר מיום 31.8.2022.

           ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022).

_________________________

21026370_L14.docxחכ