1

1.         לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה בתו"ב 28391-06-17 (כב' השופט יניב הלר) מיום 28.11.2018 בגדרה הורשע המערער בעבירות של בנייה ללא היתר לפי סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבנייה, השתכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ובעבירה של אי קיום צו הפסקה מנהלי לפי סעיף 237 לחוק.

2.         ביום 15.01.2019 הוגשה המשיבה הודעה בגדרה טענה כי טרם הסתיים ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים שכן טרם נגזר דינו של המערער ועל כן טרם בשלה העת להגשת ערעור על הכרעת הדין.

3.         בתגובתו של המערער טען כי הליך הערעור במשפט הפלילי הוא הליך חוקתי וכן טען כי הכרעת דין לא נכללת במקרים שבהם לא ניתן לערער בהליכי ביניים. המערער עוד טען בתגובתו למספר נימוקים המצדיקים לשיטתו התערבות בהכרעת דינו של בית משפט קמא.

4.         נחה דעתי כי דין הערעור להימחק. זכות הערעור בהליך הפלילי מוסדרת בפרק ו' לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: "החדס"פ") ומתייחסת לערעור על פסק דינה של הערכאה המבררת.

2

5.         הגדרת פסק דין, לצורך ההליך הפלילי, מופיעה בסעיף 195 לחסד"פ אשר קובע כי "הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין". עוד נקבע בחדס"פ בסעיף 196 כי בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.     משמעות האמור, שבטרם ניתן גזר דינו של בית משפט קמא, בעניינו של המערער, טרם הסתיים ההליך בפני בית משפט קמא ועל כן לא קמה למערער זכות לערער על פסק הדין.

6.         בנסיבות האמורות ומשלא הסתיים ההליך בפני בית משפט קמא, הנני מורה, בשלב זה, על מחיקת הערעור. עם מחיקת הערעור, מבוטלת ההחלטה מיום 15.01.2019 בעניין מועד הדיון שנקבע.

7.         המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ט, 21 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.