1

                   המבקש הורשע ביום 27.7.2020 בביצוע שורה של עבירות מרמה ועבירות נוספות וביום 28.2.2021 הושתו עליו 60 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי. לעת הזאת, עוכב ביצוע עונש המאסר בהסכמה עד ליום 13.6.2021. כעת עותר המבקש להסיר זמנית את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו, לצורך חופשה בחו"ל שתואמה לכבוד יום הולדתו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

           דין הבקשה להידחות. עם הרשעתו של אדם בדין לא עומדת לו עוד חזקת החפות. כמו כן, כלל, מן הרגע שנגזר דינו המבקש אמור להתחיל לרצות את עונשו. גם כאשר מעוכב ביצוע גזר הדין, ההנחה היא שמדובר במי שהיה אמור להתחיל בריצוי עונשו, ואין מקום להנחה כי יכול להמשיך בשגרת חייו ללא הפרה. באשר ליציאתו מהארץ של מי שהורשע בדין, על פי פסיקת בית משפט זה, זו תתאפשר רק במצבים חריגים ומיוחדים, בהם קיים צורך "אישי-אנושי" מיוחד. לרוב, מדובר בעיקר בנושאים רפואיים (ראו למשל: ע"פ 338/17 שטרום נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (15.3.2017); ע"פ 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.7.2016)). הדבר נובע, בין היתר, מהסיכון האינהרנטי להימלטות מאימת הדין של מי שהורשע זה מכבר. ומן הכלל אל הפרט, פשיטא כי חופשת יום הולדת אינה בגדר צורך "אישי-אנושי" מיוחד.

           הבקשה נדחית.

20.5.2021

_________________________

21023290_N03.docx  רכ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,