1

בפני ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט ע.מסארווה) ביום 13.7.16, לפיו הופעל מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוטל על המערער בעפ"א 14383-11-14. בגין העבירה נשוא הדיון גזר בימ"ש קמא 3 חודשי מאסר בפועל וקבע כי המאסר על תנאי יופעל בחופף ובמצטבר, כך שסה"כ ירצה המערער 5 חודשי מאסר בעבודות שירות. עוד נגזר על המערער קנס בסך 25,000 ₪ בתשלומים, או 3 חודשי מאסר תמורתו. המערער אף חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירה דומה על סך 25,000 ₪ למשך שנתיים.

הרקע

המערער הורשע באי קיום בפעם השלישית של צו הריסה שניתן לגבי בית מגורים בשטח של 44.3 מ"ר. בגין האישום הראשון של אי קיום צו שיפוטי לגבי הנכס דנן נדון המערער לקנס בסך 2,000 ₪ ונקבע כי צו ההריסה יבוצע החל מיום 11.7.05. בשנת 2014 הורשע המערער בפעם שניה בגין אי קיום צו שיפוטי ובית משפט קמא גזר עליו קנס והתחייבות. בימ"ש מחוזי בתל אביב קיבל ערעור שהגישה המשיבה על גזר הדין וגזר על המערער מאסר מותנה של 4 חודשים, קנס בסך 28,000 ₪ והתחייבות על סך 30,000 ₪. המאסר על תנאי דנן הינו בר הפעלה בתיק נשוא הדיון ואכן הופעל כאמור לעיל.

2

יצוין כי לאחר מתן הכרעת הדין בתיק זה המערער הרס את המבנה נשוא צו ההריסה.

נימוקי הערעור בקצרה הם כדלקמן:

1.         המערער הינו המפרנס היחיד של משפחתו, יש לו שני ילדים מנישואיו הראשונים ושלושה מנישואיו השניים. אשתו מטפלת באחותה ובאביה החולים.

2.         למערער יש חובות כבדים לבנקים שונים בסכום של כ- 2,200,000 ₪ ולכן אין ביכולתו לבצע את עבודות השירות או לשלם את הקנס שהוטל עליו.

3.         הנכס נקנה כמות שהוא דהיינו, המערער לא ביצע את העבירה של בניה ללא היתר.

4.         כמו כן טוען המערער להגנה מן הצדק (למרות שזו לא הועלתה בפני הערכאה דלמטה).

5.         המערער לא השתמש בנכס כעסק לצורך עשיית רווח אלא כמקום מגורים לבנו.

6.         בימ"ש קמא לא התחשב במצבו הכלכלי הקשה בקביעת מתחם העונש ומבוקש להתחשב בכך ולהקל בעונשו של המערער כמבוקש.

דיון והכרעה

כאמור, מדובר בעבירה שלישית של אי קיום צו שיפוטי. עבירה חמורה אשר חותרת תחת אושיות מערכת אכיפת החוק. המערער השתמש במבנה לגביו ניתן צו הריסה במשך 11 שנים לאחר מתן הצו ודבר לא הרתיעו. לא הדיונים המשפטיים, לא הקנסות שהוטלו עליו ואף לא המאסר על תנאי שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בשנת 2014. רק לאחר מתן הכרעת הדין בתיק נשוא הדיון כאשר היה ברור למערער כי קיימת סכנה ממשית שהמאסר על תנאי יופעל, הוא הרס את המבנה נשוא הצו. בימ"ש קמא התחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אולם קבע ובצדק כי להארכת המאסר המותנה בנסיבות הללו "יש משום מסר שלילי לפיו הפרת חוק נמשכת וזלזול בהוראות בימ"ש תתקל בענישה מקלה גם בפעם השלישית".

גם בנוגע לקנס אין מקום לקבוע בנסיבות הלוו מתחם ענישה נמוך יותר מזה שקבע בימ"ש קמא.

3

יודגש כי לא נפלה כל טעות בגזר דינו של בימ"ש קמא או בשיקוליו. בימ"ש קמא שכלל את כל הנתונים כראוי. למרות זאת ורק לפנים משורת הדין, תוך התחשבות נוספת בנסיבותיו האישיות, הנפשיות והכלכליות הקשות של המערער, כפי שפורטו במהלך הדיון על ידי בא כוחו, ובעובדה שהמבנה סוף סוף נהרס על ידו, אני קובעת כדלקמן:

א.        המאסר על תנאי שהופעל והמאסר שהוטל על המערער בתיק זה יחפפו זה את זה. כך שהמערער ירצה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

ב.         הקנס שהוטל על המערער ישולם ב- 18 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, במקום ב- 10 תשלומים, כפי שקבע בימ"ש קמא.

ג.         יתר חלקי גזר דינו של בימ"ש קמא יעמדו בעינם.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ועליו לקבוע מועד חדש להתייצבותו של המערער לעבודה. לצורך כך ייקבע מועד לדיון ועל המערער להתייצב במועד זה.

לקבוע לדיון ביום 14.12.16 שעה 9:30.

מזכירות בית המשפט תישלח זימונים למועד הדיון לב"כ הצדדים ולמערער.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ז, 23 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.