1

הרקע לבקשה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני בקשה דחופה שהוגשה מטעם המערער/מבקש ביום 14.09.22 במסגרת ערעור שהגיש על החלטות בימ"ש קמא בת"א 10570-10-19. במסגרת הבקשה מתבקש ביהמ"ש להורות כי לא יימסרו ולא ייחשפו מסמכים חסויים נוספים עד למתן פסק הדין בערעור או עד החלטה אחרת וכן מבוקש להורות כי הקנס המותנה שהוטל על ידי בימ"ש קמא יידחה עד לאחר פסק הדין בערעור או החלטה אחרת.

המבקש הגיש ערעור על החלטת בימ"ש השלום בקריות (כב' השופט מיכאל שלום ארדמן) מיום 20.07.22 (לפיה חויב המבקש בביזיון בית המשפט בגין אי המצאת מסמכים חשבונאיים שהיה צריך להמציאם למשיב בהתאם לפסק דין שנתן תוקף מחייב להסכם פשרה בין הצדדים) ועל החלטת בימ"ש קמא מיום 03.08.22 (בה נקבע כי פסק הדין לא בוצע במלואו), אשר ניתנו בת"א 10570-10-19 של בימ"ש קמא. תוצאת ההליך הייתה חיוב המבקש בקנס לטובת אוצר המדינה בסך של 50,000 ₪ וכן בסך של 25,000 ₪ עבור הוצאות משפט. עוד נקבע שהיה והמבקש לא ימלא אחר הוראות פסק הדין בתוך 60 ימים, אזי יחויב בקנס נוסף לטובת אוצר המדינה בסך של 100,000 ₪. כאמור, המבקש הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר נקבע לדיון ביום 24.11.22.

2

ביחד עם הערעור הוגשה בקשה בהולה לעיכוב ביצוע ההחלטות הנ"ל, במסגרתה טען המבקש כי יש לעכב את ביצוע החלטת בימ"ש קמא על כל רכיביה. הן במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע והן במסגרת טיעונים משלימים שטענו הצדדים לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע התייחסו הצדדים הן לקנסות שהוטלו על המבקש, כולל הקנס על תנאי בסך 100,000 ₪ נוספים והן למסמכים שהיה על המבקש להעביר בהתאם לקביעותיו של בימ"ש קמא ולהסדר אליו הגיעו הצדדים. בהחלטתו מיום 01.09.22 התייחס כב' השופט אבי לוי לכל טענות הצדדים וקבע בהחלטה מפורטת ומנומקת כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות של בימ"ש קמא על כלל מרכיביה. בהחלטה זו צוין כי אין לומר ביושר שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המבקש, אלא שיש בו דווקא לתמוך בחיוב ביצוע פסק הדין והצווים מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, כפי שפסק בימ"ש קמא בהחלטותיו, המוחזקות בשלב זה כתקינות. בסופו של דבר, כאמור, דחה כב' השופט אבי לוי את הבקשה לעיכוב ביצוע החלטות בימ"ש קמא על כלל מרכיביה.

למרות שהבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביחד עם הערעור לא סויגה לגבי רכיבים מסוימים בהחלטותיו של בימ"ש קמא, כאמור לעיל, הגיש המבקש ביום 14.09.22 בקשה נוספת, סווגה כ"דחופה", להורות כי לא יימסרו ולא ייחשפו מסמכים חסויים נוספים עד למתן פסק הדין בערעור או עד החלטה אחרת וכן להורות כי הקנס המותנה (בסך 100,000 ₪) שהוטל על ידי בימ"ש קמא ידחה עד לאחר פסק דין בערעור או החלטה אחרת. כפי שציין אף ראש ההרכב הדן בערעור, כב' השופט אליקים, סגן הנשיא, בהחלטתו מיום 14.09.22, מדובר למעשה בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע. כך אף ציינתי בהחלטתי מיום 14.09.22 כי לכאורה מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע, אשר הוכרעה בהחלטה מיום 01.09.22 על ידי כב' השופט א' לוי. על כן, התבקש ב"כ המבקש להבהיר מה הבסיס ומניין הסמכות לדון בבקשה זו (לאור העובדה שבקשה לעיכוב ביצוע כבר הוכרעה).

המבקש טוען כי הדיון וההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה יחד עם הערעור נסבו על הרכיבים הכספיים שהיו רלוונטיים למועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, דהיינו, הקנס המידי בסך 50,000 ₪ ותשלום הוצאות משפט בסך 25,000 ₪, אך הבקשה שעומדת כעת לדיון הינה למתן הוראה כי לא יימסרו וייחשפו מסמכים חסויים, דהיינו, כפיית המבקש לחשוף מסמכים חסויים של לקוח אחר וכן הקנס המותנה בסך 100,000 ₪ שלא היה עדיין בתוקף במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע. נטען כי רכיבים אלו בפסיקתו של בימ"ש קמא לא נדונו במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע שנדונה על ידי כב' השופט לוי ויש מקום לדון בכך כעת ולקבוע כי יש לעכב רכיבים אלה בשל היעדר אפשרות להשבת המצב לקדמותו אם לא יינתנו ההוראות המבוקשות. כן נטען לחיסיון עורך דין - לקוח לעניין המסמכים שבימ"ש קמא הורה על העברתם לצד השני ונטען לעניין זה כי לשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף להליך הערעור ונטען להליכי בוררות תלויים ועומדים בין הצדדים.

המשיב טוען כי מדובר הלכה למעשה בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע, לאחר שבקשה קודמת נדחתה על ידי כב' השופט לוי ביום 01.09.22 בהחלטה מנומקת ומפורטת, לאחר שהתקיים דיון בנושא ולאחר הגשת טיעונים משלימים בכתב. נטען כי אין מקום לפתוח את הדיון מחדש באותו נושא שנדון במסגרת ההחלטה של כב' השופט לוי. כן נטען כי במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע ביקש המבקש לעכב את כל רכיבי החלטת בימ"ש קמא ולא אבחן בין החיוב המותנה לחיובים האחרים. נטען כי אם רצה המבקש לערער על ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע יכול היה להגיש בקשת ערעור לביהמ"ש העליון ואין לאפשר לו בדרך לא דרך לנהל "סיבוב שני" של דיון חוזר בעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד נטען כי אין למבקש כל עילה לבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין וכי סיכויי הערעור קלושים. נטען כי אין החיסיון הנטען על ידי המבקש חל בין עורך הדין ובין הלקוחות ועורך הדין חייב לחשוף כלפי לקוח אחד את מלוא העניינים הנובעים מאותו ייצוג משותף גם כלפי הלקוח השני.

3

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקש שלמעשה מהווה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביחד עם הערעור כבר הוכרעה בהחלטתו של כב' השופט לוי מיום 01.09.22.

כאמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביחד עם הערעור לא סויגה ולא נכתב בה כי היא מתייחסת לרכיבים מסוימים בהחלטת בימ"ש קמא בלבד. כמו כן, טרם מתן החלטת כב' השופט לוי הצדדים טענו לעניין הרכיבים השונים של החלטת בימ"ש קמא, כולל הקנס המותנה וכולל העברת המסמכים שנקבע על ידי בימ"ש קמא כי על המבקש להעביר לצד השני. גם החלטת כב' השופט לוי התייחסה לכך שהבקשה לעיכוב ביצוע התייחסה לכלל מרכיבי ההחלטה של בימ"ש קמא. כאמור, כב' השופט לוי קבע בהחלטה מפורטת ומנומקת כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע אשר התייחסה לכלל מרכיבי ההחלטה של בימ"ש קמא.

על כן, לא ניתן כעת לחזור ולבקש עיכוב ביצוע לגבי חלק מרכיבי ההחלטה של בימ"ש קמא, כאשר העניין נדון כבר במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ביחד עם הערעור ובמסגרת החלטתו של כב' השופט לוי מיום 01.09.22. יצוין כי טענות המבקש לעניין חסיון המסמכים ולעניין הבוררות בין הצדדים כבר הועלו בעבר, גם בימ"ש קמא התייחס לטענות אלו ואין מדובר בטענות שיש בהן כדי לשנות את ההחלטה שכבר ניתנה על ידי כב' השופט לוי, ואשר במסגרתה צוין כי מאזן הנוחות תומך בחיוב ביצוע החלטות בימ"ש קמא המוחזקות בשלב זה כתקינות. אם רצה המבקש לערער על ההחלטה שניתנה בבקשה לעיכוב ביצוע יכול היה לנקוט בהליך המתאים ולבקש לערער לביהמ"ש העליון. לא ניתן כעת במסגרת בקשה נוספת בהליך הערעור לבקש לערער על החלטה שכבר ניתנה בבקשה לעיכוב ביצוע, אשר כאמור, לא סויגה והתייחסה לכלל מרכיבי ההחלטה של בימ"ש קמא.

מכל הטעמים שפורטו - הבקשה נדחית. עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 18.09.22 לרכיבי ההחלטה שאינם רכיבים כספיים ומתייחסים לגילוי מסמכים והמצאתם לידי המשיב מבוטל בזאת.

הוצאות הדיון בבקשה יקבעו ע"י המותב שידון בערעור, בשים לב לתוצאות הדיון בערעור.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים.