1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד גל וולף

ב"כ המשיבה עו"ד לירון שטרית

המערער הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברחובות (השופט מנחם מזרחי) מיום 13.3.16 בת"פ 24648-11-15 לפיו הורשע המערער לאחר ניהול הוכחות בכתב אישום הכולל שלושה אישומים בשתי עבירות של יבוא סמים מסוכנים ובעבירה נוספת של החזקת סם לצריכה עצמית ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי.

2

2.         רקע הרשעתו של המערער הוא שני אירועים בחודש אוקטובר 2015, עת ייבא מסין באמצעות האינטרנט סם מסוכן במשקל כולל של כ-2 ק"ג, ממנו ניתן להפיק כ-200 אלף מנות סם. החבילות הגיעו לשדה התעופה בן גוריון ונתפסו בידי בודקי המכס. כן החזיק המערער בביתו 3 שקיות סם וכלי עישון.

3.         בגזר דינו פירט בית המשפט קמא את ההליכים שנוהלו, העבירות בהן הורשע וטענות הצדדים לעונש. בית המשפט הדגיש שהמערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בשלושה אישומים ששניים מהם הם עיקרו של התיק ועניינם יבוא הסם.

4.         בית המשפט סקר את מתחם הענישה בעבירות אלה ומצא כי המדובר במתחם רחב ביותר התלוי בסוג הסם, משקלו, העבר הפלילי של אותו נאשם כשכל מקרה נבחן לגופו. מתחם הענישה הכולל בתיק זה לנסיבותיו, נקבע על ידי בית המשפט קמא כבין 18 חודשי מאסר ל-48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט לא מצא לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן לשילוב המערער בתכנית שיקומית מחוץ לכותלי הכלא וקבע כי באם יחפוץ בכך יוכל לעשות כן במסגרת המאסר, זאת הן בשל חומרת כתב האישום, הן בשל סיכויי הצלחה נמוכים להליך גמילה, הן בשל נתונים המלמדים על אי אמירת אמת והתנהגותו במסגרת הבחינה להגשת חוות הדעת הפסיכיאטרית והן בשל שאלות העולות לדעת בית המשפט קמא מחוות דעת שירות המבחן.

3

5.         תמצית נימוקי הערעור היא כי שגה בית המשפט משדחה את המלצת שירות המבחן לשליחתו של המערער לשיקום במסגרת חיצונית, זאת נוכח גילו הצעיר וקירבתו לקבוצת "הבגירים הצעירים" ובהעדיפו את שקולי ההרתעה והגמול על פני שיקולי השיקום. המערער מפנה לנסיבותיו האישיות הקשות המצדיקות את שליחתו לשיקום וטוען כי האינטרס הציבורי מחייב העדפת שיקומו בגמילה במסגרת חיצונית סגורה. עוד טוען המערער כי לא ניתן בבחינת גזר הדין להתחקות אחר שיקוליו של בית המשפט והמשקל העונשי אליהם התייחס. המערער טוען אף כנגד מתחם הענישה ובדבר היות שני האישומים הראשון והשלישי אישום אחד למעשה זאת משלא ברור מועד הזמנת הסם לארץ ובהחלט ייתכן כי הזמנת שתי החבילות בוצעה בו זמנית. לדברי המערער כל שידוע הוא מועד הגעת החבילות אך לא הזמנתן. לפיכך, הואיל ולדעת המערער מדובר באירוע אחד יש לקבוע מתחם ענישה אחד ולא חפיפה מסויימת בין המתחמים כפי שעשה בית המשפט קמא. על כן עותר המערער לאימוץ המלצת שירות המבחן במלואה ולחילופין לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי עבודות שירות לבין מאסר בפועל קצר תוך התחשבות בנתונים שפורטו לעיל.

6.         המשיבה מתנגדת לערעור ועותרת לדחותו תוך שמסתמכת היא על נימוקי בית המשפט קמא.

7.         אחר שעיינו בהודעת הערעור, בתיק בית המשפט קמא ושמענו את טיעוני הצדדים לא מצאנו מקום להתערבותנו.

8.         כידוע אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית ולשים את שיקול דעתה במקומה, אלא במקרה של טעות בולטת או חריגה קיצונית מרמת הענישה המקובלת. בענייננו הביא בית המשפט קמא במניין שיקוליו את מכלול השיקולים הנדרשים לחומרה ולקולא ולא מצאנו כי מדובר בפסק דין שכה חורג מרמת הענישה המקובלת המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

4

            על מנת שלא להותיר את הדף חלק נציין כי היקף הכמות העצומה של הסם שיובא ממנו ניתן להפיק כ-200 אלף מנות סם והפוטנציאל ההרסני הנובע מכך, העובדה כי המדובר במערער העושה שימוש בסם מגיל צעיר, לא הודה, לא הביע חרטה, ניהל משפטו ובית המשפט אף מצא בהכרעת דינו לקבוע כי המדובר במערער מניפולטיבי המשחק עם חוקריו באופן מלאכותי, מציג מצגים כוזבים, עושה רושם בלתי אמין בעדותו ונתון זה מלמד למעשה על היעדר סיכוי אמיתי לשיקומו, מלמדת על כך כי גזר הדין מאוזן ומידתי ולא נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא המצדיקה התערבותנו. בית המשפט קמא היה ער בגזר דינו לעברו הלא מכביד, לגילו של המערער ולסיכויים הנמוכים לקליטה ולשיקום חיוביים על רקע ניסיונות טיפול קודמים שנכשלו מספר פעמים בעבר וכן נוכח העובדה כי אין בגזר דינו משום גדיעת הליך טיפולי כלשהו.

            בנסיבות האמורות, אם וככל שמעוניין המערער בכנות לעבור הליך טיפולי יוכל כמובן לעשות כן ולהשתלב בהליך גמילה בתוך כותלי בית הסוהר.

9.         הערעור נדחה.

ניתן והודע היום כ' סיוון תשע"ו, 26/06/2016 במעמד הנוכחים.