1

1.      בשנת 2012 שימש המערער כקופאי ברשת שופרסל ברמת גן. בכתב אישום שהוגש נגדו נטען כי במהלך מספר חודשים בשנה זו ניצל המערער את עבודתו ונהג ליטול כסף מזומן מהקופה לאחר שהיה מבצע החזרים פיקטיביים של מוצרים. את הכסף שגנב בדרך זו שלשל לכיסו. כתב האישום מפרט גם תאריך אחד ספציפי שבו בוצעה גניבה בדרך זו. סך הכל לאורך התקופה שמדובר בה, נעלמו מקופת הסניף סך של כ-10,000 ₪ שאותם עפ"י הנטען לקח המערער לכיסו.

2.      בבית משפט קמא הודה המערער והורשע על סמך הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד עבירה על סעיף 391 לחוק העונשין.

לאחר שהורשע הופנה המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן ותסקיר זה מיום 6.7.14 מונח עתה בפנינו. בית משפט קמא, כב' השופט י. יצחק שופט בכיר, אימץ את מתחם הענישה שהוצע ע"י התביעה ממאסר קצר עד 24 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המערער את העונשים הבאים:

                         א.        6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

                          ב.         10 חודשי מאסר על תנאי.

                           ג.         קנס כספי של 1,500 ₪.

על גזר הדין הערעור בפנינו.

3.      הסנגור מלין הן על המתחם שנקבע ע"י בית משפט קמא והן על השורה התחתונה, קרי התוצאה העונשית. טיעונו המרכזי של הסנגור הינו כי בית המשפט לא שיקלל נכונה את מצבו של המערער ואת הדרך הארוכה והמשמעותית שעשה בכיוון שיקום חייו ועליה על פסי התנהלות נורמטיביים.

2

למערער אכן הרשעות קודמות, אולם כפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן הוא שומר על ניקיון מסמים ומשקיע מאמצים בכך, הגיע לסדרה של מפגשים של אן.איי, הוא הודה מיד בביצוע העבירה ונטל אחריות לביצועה, הוא מפרנס משפחה שכוללת אישה ילדים וגם הורים והוא המשאב הכלכלי היחיד שלהם. על בסיס כל הטעמים הללו גם יחד טוען הסניגור כי בית משפט קמא החמיר עם המערער באופן המצדיק התערבות. העתירה היא כי המאסר בעבודות שירות, יומר בשירות לתועלת הציבור ולו גם למספר שעות רב יותר מזה שהמליץ שירות המבחן.

4.      המדינה מפנה לאמור בגזר הדין. המתחם לשיטתה של המדינה הינו מתחם נכון בהינתן העבירה שמדובר בה. בית המשפט הלך לקראת המערער בהטילו את העונש שהטיל. בעבירה גלום גם יסוד של מעילה באמון לצד הפן הרכושי ומשכך צדק בית משפט קמא כאשר לא סבר שניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת רכיב של מאסר בפועל.

5.      שקלנו את טיעוני הצדדים. על פני הדברים לא ניתן להצביע על שגגה מובהקת שנפלה בשיקוליו וממילא בתוצאה הסופית אליה הגיע בית משפט קמא. גזר הדין אכן קצר כפי שטוען הסנגור, עדיין הוא מכיל את הרכיבים המרכזיים. בית המשפט התייחס לנתוניו של המערער כפי שהם עולים מתסקיר שירות המבחן, התייחס לאופייה של העבירה, לערך המוגן שמדובר בו וכן לחרטתו של המערער. עיינו אף אנו בתסקיר שירות המבחן. התסקיר אמנם משקף כברת דרך שעבר המערער בדרך לשינוי דפוסי התנהלותו. יחד עם זאת, התסקיר אינו חד משמעי, המערער עדיין אינו נוטל אחריות מלאה למעשיו, שירות המבחן מציין כי המערער שכנע את עצמו כי גם עובדים אחרים גונבים. ספק אם בכך יש ביטוי לנטילת אחריות.

6.      דעתנו היא כי לא ניתן בעבירה מסוג זה להסתפק בענישה שאיננה כוללת רכיב של מאסר. הטלת מאסר - היא האמירה הנורמטיבית ואמירה זו מן הראוי שתאמר. צדק על כך בית משפט קמא כאשר אימץ מתחם ענישה שהרף התחתון שלו הוא מאסר קצר. גם הרף העליון שציין בית משפט קמא איננו מופרז, אם כי הטווח הוא רחב במיוחד. העבירה של גניבה ממעביד היא עבירה קשה הן בשל ההיבט הרכושי הגלום בה והן בשל המעילה באמון. קל יותר להתגונן כנגד גנבים מבחוץ, קשה להתגונן כאשר הגנב מצוי בביתך שלך. מעביד רשאי לסמוך על עובדיו ולצפות כי לא ישלחו ידם ברכוש שהופקד בידיהם מכוח תפקידם.

איננו מקבלים גם את הטיעון לפיו חלקית המעביד אשם בכך שהציב את המערער כקופאי למרות שהמערער ביקש שלא להיות מוצב בעמדה זו משום שידע את חולשותיו. המערער אחראי למעשיו, אנו מדגישים כי מדובר בתקופה משמעותית שבה שב המערער וביצע את המעשים, כאשר כל מעשה בפני עצמו סיפק לו את ההזדמנות להתעשת ולחזור בו מביצוע העבירות.

3

7.      כאמור, הענישה חייבת לכלול רכיב של מאסר בפועל ולא ניתן להסתפק בשירות לתועלת הציבור. יחד עם זאת משום שאנו מתרשמים כי נסיבות חייו של המערער הן אכן קשות ביותר, ומשום שהמערער אכן עשה כברת דרך בניסיונותיו לשקם את עצמו ולנהל אורח חיים נורמטיבי, אנו רואים לעודד אותו בדרכו החדשה. זאת נעשה באמצעות קיצור מסוים של תקופת המאסר בעבודות שירות שאותה יהא עליו לרצות.

אנו מעמידים את תקופת המאסר על 4 חודשים במקום 6 כאשר יתר רכיבי גזר הדין יישארו בעינם.

המערער ירצה את עבודות השירות בבית האבות משען גבעתיים. תאריך תחילת העבודה 23.4.15. המערער הוזהר כדין. העתק החלטה זו יועבר לממונה.

ניתן והודע היום, ו' באדר תשע"ה (25 בפברואר 2015), במעמד הנוכחים.