1

11 יוני 2018

ב"כ המערערת עו"ד יובל  ששון, עו"ד אליאס אבו זלף, עו"ד ד"ר איתן קידרון

ב"כ המשיבה עו"ד אפרת קלט

1.         לפנינו ערעור על גזר דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה ורד שפר; ת"פ 2745-02-15, ת"פ 35563-06-16).

2.         המערערת הורשעה לפי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של פגמים בתלושי שכר ואי תשלום פידיון חופשה, לגביהן סוכם על קנס מוסכם בסך 21,000 ₪. בנוסף הורשעה לפי הודאתה בעבירות של ניכוי סכומים משכרו של עובד מבלי שהועברו ליעדם, כאשר בהתאם להסדר הטיעון - הטיעון לעונש היה פתוח. במסגרת הטיעון לעונש טענה המערערת בין היתר שיש להסתפק בענישה ללא הרשעה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה להסתפק בענישה ללא הרשעה והטיל קנס, בגין העבירות של ניכוי סכומים משכרו של עובד מבלי שהועברו ליעדם, בסך של 113,000 ₪.

2

3.         במסגרת הערעור טוענת המערערת - ביחס לעבירות של ניכוי משכרו של עובד - הן לביטול ההרשעה והסתפקות בענישה ללא הרשעה, והן בנוגע לגובה הקנס. המערערת מדגישה כי הינה בעלת זיכיון להפעלת רדיו אזורי בשפה הערבית מזה שנים רבות, כאשר הסכומים שנוכו משכרם של שני עובדים - בסך כולל של 1,596.17 ₪ - לא הועברו ליעדם בשל מחלה קשה של סוכן הביטוח שטיפל בנושא, כאשר לגבי שאר עשרות העובדים הועברו תשלומים באופן סדיר. המערערת מציינת עוד כי לאחר גילוי התקלה החזירה לעובדים את כספם וכן עשתה את כל הדרוש על מנת שתקלות מסוג זה לא תישננה.

4.         המדינה הסכימה שבנסיבות העניין מדובר בעבירות שאין עימן קלון. עם זאת, סברה שאין הצדקה לביטול ההרשעה וגם לא להפחתת סכום הקנס.

5.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ושמענו אף את דבריו של מר סוהיל כראם מנכ"ל המערערת, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור בחלקו.

            ראשית נציין כי אף אנו סבורים שאין מדובר בנסיבות העניין בעבירות שיש עימן קלון, אלא בתקלה נקודתית שנעברה ביחס לשני עובדים בלבד מתוך עובדיה הרבים של המערערת וזאת בשל מחלתו הקשה של סוכן הביטוח שלמרבה הצער הלך לעולמו. עם זאת, לא שוכנענו שמדובר בנסיבות חריגות במיוחד בהן מוצדק להסתפק בענישה ללא הרשעה לפי הפסיקה. קל וחומר כאשר מדובר בתאגיד.

6.         אשר לגובה הקנס - מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי כי בנסיבות העניין מדובר באירוע אחד. עם זאת בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות מספרם הקטן של העובדים ביחס אליהם בוצעה העבירה, העובדה כי מדובר בתקלה נקודתית וכן העובדה כי תוקנה מיד עם גילוייה, שוכנענו שמתחם הענישה שנקבע על ידי בית הדין האזורי גבוה מדי לנסיבותיהן הספציפיות של העבירות. בהתאם, אנו סבורים שיש להפחית את הקנס ולהעמידו על סך של 30,000 ₪ בגין העבירות של ניכוי סכומים משכרו של עובד ללא העברה ליעדם.

7.         בהתאם להסכמת הצדדים, פסק הדין ישלח אליהם.

3