ע"פ 20001/07/21 – אורטל אללוף קיסיל נגד מדינת ישר
1
ניתן ביום 27 יולי 2021
אורטל אללוף קיסיל |
המערערת |
נגד - |
|
מדינת ישר |
המשיבה
|
פסק דין |
הנשיאה ורדה וירט ליבנה
1. לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג; סע"ש 16773-02-20) מיום 29.6.2021 שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת המערערת כנגד המשיבה.
הרקע לערעור
2. המערערת הועסקה אצל המשיבה בתפקיד של עוזרת משפטית לשופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לאחר שהסתיימה העסקתה בתפקיד זה, ביום 6.2.2020 הגישה המערערת תביעה כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתה ואופן סיומה, לרבות טענות הנוגעות לפרשנות ההסכם הקיבוצי לעוזרים המשפטיים המועסקים בהנהלת בתי המשפט. יוער כי התביעה הוגשה והתנהלה במקור בבית הדין האזורי בבאר שבע, אולם בהמשך ובהתאם להחלטתי, הועבר הדיון לבית הדין האזורי בירושלים (המ"ד 36475-08-20 אורטל אללוף קיסיל - הנהלת בתי המשפט, החלטה מיום 20.8.2020).
2
3. ביום 23.6.2021 הגישה המערערת לבית הדין האזורי בקשה לפסילת המותב בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
4. בקשת המערערת לפסילת המותב מבוססת למעשה על שני נימוקים מרכזיים. האחד, עניינו ב"קשרי עבודה בין המותב ובין גורמים מהותיים בהליך". בהקשר זה טענה המערערת כי "בין המותב ובין עורך הדין אבי ניסנקורן התקיימו קשרי עבודה, הן בעת ששניהם שימשו כעורכי דין של הסתדרות העובדים (למצער בין השנים 1997-1998), והן בעת שעורך הדין אבי ניסנקורן כיהן (אך לאחרונה) כשר המשפטים".
יצוין כי המערערת ביקשה לזמן את עו"ד ניסנקורן להעיד בהליך, בקשה שנדחתה בהחלטה מיום 1.6.2021.
קשר עבודה נוסף מתקיים לטענת המערערת "בין המותב לבין באת כוח המשיבה, עורכת הדין כוכבית נצח-דולב, פרקליטת מחוז ירושלים - אזרחי". לטענת המערערת, טרם מינויו ובעת ששימש השופט דניאל גולדברג כפרקליט במחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, שימשה ב"כ המשיבה כפרקליטה במחוז ירושלים "האמונה, בין היתר, על תחום התביעות בדיני עבודה במחוז ירושלים". הטעם שבבסיס הטענה הוא כי המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, כך לשיטת המערערת, "משמשת כגורם מקצועי מנחה ומלווה לפרקליטויות המחוז".
הטעם השני עליו מבוססת בקשת המערערת, נוגע לאופן ניהול ההליך ולמספר החלטות שקיבל המותב במהלכו. בהקשר זה טענה המערערת כי לאורך ניהול ההליך גילה המותב סלחנות יתר כלפי המשיבה, על אף שלא צייתה להחלטותיו, והתעלם ממספר מקרים בהם לא עמדה המשיבה במועדים שנקבעו. זאת, בעוד שביחס אליה גילה המותב יחס הפוך לשיטתה. עוד טענה המערערת כי המותב התעלם באופן עקבי מחלק מעילות התביעה, ושב והתייחס לתביעה בהחלטותיו כאילו עניינה הלנת שכר בלבד, בעוד מדובר בעילת תביעה אחת מבין כמה. עוד מלינה המערערת על החלטות בהן לא התקבלה עמדתה ביחס לזימונים של עדים לדיון - כך למשל עו"ד ניסנקורן - תוך שגם חויבה בהוצאות באחת מאותן החלטות.
3
על רקע הדברים טענה המערערת כי "ההשתלשלות האמורה מחזקת את הטענה כי על המותב לפסול עצמו מלדון בתיק בשל חשש ממשי למשוא פנים".
5. ביום 29.6.2021 נדחתה בקשת הפסלות על ידי השופט גולדברג (להלן: ההחלטה), ממספר טעמים.
ראשית, הטענות בדבר קשרי העבודה בין המותב ובין גורמים הקשורים להליך - נדחו, בהיותן נעדרות כל בסיס ובהינתן שאותם קשרי עבודה, מרוחקים ולא אישיים, נותקו לפני שנים רבות, ככל שאכן ניתן לראות בהם כקשרי עבודה. כך, הובהר בהחלטה כי "אין כל יסוד לחשש למשוא פנים בניהול המשפט, בהתבסס על קשרי עבודה שהתקיימו בין הח"מ לבין עורכי הדין הנזכרים בבקשה. קשרי עבודה שהתובעת שיערה שהתקיימו בין הח"מ לבין עו"ד ניסנקורן לפני למעלה מעשרים שנים, על יסוד גילוי זהות המעסיק המשותף, לא התקיימו למעשה בין הח"מ לבין עו"ד ניסנקורן. קשרי עבודה שהתקיימו בין הח"מ לביו עו"ד נצח דולב הסתיימו בשנת 2008. אין בהם כדי לבסס כל חשש למשוא פנים בניהול המשפט, לא כשלעצמם ולא בהצטרפם לטענותיה הנוספות של התובעת".
שנית, טענות המערערת הנוגעות ליחס בלתי שוויוני מצד המותב כלפיה כבעלת דין, נדחו אף הן, מהטעם לפיו "יש קושי ממשי בהעלאת טענת פסלות המבוססת על צירוף של החלטות, שהדרך להשיג עליהן היא באמצעות הגשת בקשה לרשות ערעור". יתר על כן, באותו הקשר נקבע במסגרת ההחלטה כי המערערת כלל לא הצליחה להראות כיצד היו החלטות בית הדין היו מוטות כנגדה. לבסוף, קבע השופט גולדברג כי: "אין כל בסיס לטענה כי לבית הדין מחשבה מקובעת לגבי השאלות המהותיות הטעונות הכרעה בהליך. ככל שהתובעת (המערערת - ו.ו.ל) סבורה שבית הדין נתן ביטוי מצמצם למהות התובענה בהחלטותיו, או אף שגה באיזו מן ההחלטות שניתנו, אין בכך כדי לבסס מסקנה בדבר אפשרות ממשית לכך שנבצר ממני להכריע בתובענה באובייקטיביות על פי הראיות שיישמעו ועל פי הדין".
6. מכאן הערעור.
הערעור
4
7. ביום 9.7.2021 הוגש הערעור שלפניי, במסגרתו חזרה המערערת על טענותיה במסגרת הבקשה לפסילה שהוגשה בבית הדין האזורי. לעניין טענת המערערת בדבר קשרי עבודה בין המותב לגורמים המפורטים לעיל, טענה המערערת כי כשם שההליך בעניינה הוגש לכתחילה לבית הדין האזורי בעיר בה הועסקה, באר שבע, והועבר בהחלטתי לבית הדין האזורי בירושלים "על בסיס קשרים קלושים וללא ספק פחותים משמעותית מאלו שבענייננו" - כך מתחייבת המסקנה כי נוכח קשרי העבודה בין המותב לבין הגורמים המצוינים לעיל, יש להורות על פסילת המותב.
עוד טענה המערערת, כי המותב בבית הדין האזורי התעלם בהחלטתו מטענות רבות שנטענו בבקשת הפסלות. בפרט טענה המערערת כי שגה המותב כשקבע שיש להתעלם מקשריו למשיבה שכן לא מדובר בנתון העומד בפני עצמו וכי יש לצרף עניין זה לשלל הנסיבות האחרות. כך, לטענת המערערת, "אומנם, קיים קושי ממשי בביסוס טענת הפסלות על כל נסיבה ונסיבה בנפרד ואולם כאמור, בצירופן יחד מתקבלת תמונה ברורה וחד משמעית בדבר החשש הממשי למשוא פנים בניהול התיק".
8. המשיבה לא הגישה תגובה מטעמה.
דיון והכרעה
9. לאחר שעיינתי בטענות המערערת, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבפניי, נחה דעתי כי יש לדחות את הערעור. לא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות יש כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. להלן הטעמים להחלטתי.
5
10.הוכחת עילת פסלות מחייבת ראיות משמעותיות, משום שהיא מטילה צל כבד על השופט ועל מערכת המשפט (ראו למשל: עפ"ס 44428-02-21 יוסי ביליה - בדק בית בובי ובניו בע"מ (3.3.2021)).יודגש כי עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית (ראו למשל: עפ"ס 57019-01-11 חן - בן עליזה חן ושות', משרד עורכי דין (21.2.2011) וההפניות שם).
זאת ועוד. ככלל, השופט היושב בדין מוחזק כשופט מקצועי ומיומן, אשר ביכולתו לבחון את העניינים הנדונים לפניו במקצועיות וללא משוא פנים. לפיכך יינתן משקל רב לעמדת השופט או השופטת הדנים בהליך בכל הקשור להתקיימות עילת פסלות, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתם אלא במקרים קיצוניים בלבד (ראו למשל: עפ"ס 26960-04-21 אהרון רשף - משרד עורכי דין - עליזה סיבוני (25.4.2021)).
11.במקרה שלפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של השופט גולדברג בבקשת הפסלות, ממספר טעמים.
ראשית, וכאן העיקר - לעיל הובהר כי עילת הפסלות מטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה. לפיכך, על הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות - להיות משמעותיות. ברי כי השגות המערערת הנוגעות להחלטות דיוניות שהתקבלו בהליך - אין מקומן בהליך פסלות. בהחלטות דיוניות כשלעצמן אין די כדי לבסס עילת פסלות, בין אם מדובר בהחלטה יחידה ובין אם מדובר במספר החלטות. יש לדייק: עילת הפסלות נבחנת לפי אמת מידה אובייקטיבית, ולפיכך חוסר שביעות רצון של צד להליך מהחלטותיו של בית הדין, אינו מהווה עילה המבססת חשש לניהול המשפט במשוא פנים, וטענות מסוג זה אינן יכולות להוות בסיס לפסילת השופט היושב בדין (ראו למשל: עפ"ס 66087-11-20 ראובן קרינסקי - המוסד לביטוח לאומי (13.12.2020)).
ככל שהמערערת מבקשת להשיג על החלטות דיוניות היא רשאי לעשות כן בהתאם לדרכי ההשגה הקבועות בדין ולא באמצעות הליכי פסלות, גם אם החלטות אלו אינן לשביעות רצונה. מאחר שהמערערת לא פעלה בדרך זו, אין לה אלא להלין על עצמה.
6
שנית, אותם "קשרי עבודה" עליהם הצביעה המערערת, לכאורה בין המותב ובין גורמים המעורבים בהליך, אינם קשרי עבודה המקימים חשש - ולו מינימלי, כשלעצמם, למשוא פנים בניהול ההליך מצד המותב. לא זו בלבד אלא שהמרחק בין קשרים אלה כפי שנטען, לבין "קשרי עבודה" - הוא גדול. מכאן כי היכרות שכזו אינה יכולה לשמש נימוק לפסילת המותב. בהתאם לאמור בהחלטתו של השופט גולדברג, אינו מצוי בקשרי עבודה עם הגורמים המוזכרים בבקשה ובערעור מזה שנים רבות, ומכל מקום קשרים אלה לא התאפיינו בקרבה מיוחדת. יוער גם כי לא מצאתי בטיעוני המערערת מדוע מתקיימת זיקה כלשהי בין עו"ד ניסנקורן ובין ההליך.
12.עם זאת, מטבע הדברים, בהליכים מסוג זה בהם מבקשת עובדת לשעבר לתבוע את הנהלת בתי המשפט בה הועסקה, בעילות וטענות הקשורות להעסקתה, תימצא בשלבים כאלה ואחרים של ההליך היכרות מסוימת בין גורמים שונים בתיק. היכרות מסוימת זו אינה מצדיקה, כשלעצמה, פסילת המותב. יוער גם כי טענות המערערת ביחס לכך שבבקשה להעברת מקום דיון האמורה לעיל הספיקו "קשרים קלושים וללא ספק פחותים" כדי להורות על העברת מקום התביעה -אינן יכולות לסייע לה, משמדובר בהיכרות אישית עם המערערת עצמה, שיש לה מטבע הדברים עניין בתוצאת ההליך, ובגורמים במקום העבודה בו הועסקה מספר שנים. מובן מדוע קשרי עבודה שהתקיימו באופן קלוש מאוד, ולפני שנים רבות, בין ב"כ המדינה או בין מי שעמד בראש ההסתדרות הכללית בעבר, לראש המותב הדן בעניינה של המערערת כעת, אינם דומים לכך כלל.
13.נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי התקיימו נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין האזורי, ומצדיקות פסילתו של המותב היושב בתיק.
14.סוף דבר - הערעור נדחה. מאחר שלא הוגשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח אב תשפ"א (27 יולי 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
|
ורדה וירט-ליבנה, נשיאה |
