1

1.         בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ר' פרסון) מיום 11.11.15 שניתן בתיק ת"ד 6787-06-15.

2.         בפתח הדברים אציין כי המשיבה לא התייצבה לדיון שהתקיים בפניי היום (31.3.16) מחמת שביתת הפרקליטים שהוכרזה אמש. יחד עם זאת, ראיתי לדון בערעור לגופו, גם בהעדר המשיבה, וזאת בהתאם לסמכותי על פי סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

3.         כתב האישום שהוגש בפני בית משפט קמא ייחס למערער עבירות תעבורה כלהלן: התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף, אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה רשלנית. בעובדות כתב האישום נאמר כי ביום 22.4.14 נהג המערער אוטובוס ציבורי בכביש 65 מכיוון מזרח למערב. בהגיעו לצומת, לא ציית המערער לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, נכנס לצומת תוך חציית קו עצירה באור אדום וחסם את דרכו של נהג שהגיע מימין לכיוון נסיעתו ואשר נכנס לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו של אותו נהג, דלק אור ירוק. כתוצאה מכך התנגשו שני כלי הרכב והנהג ברכב האחר נחבל בגופו ונזקק לטיפול רפואי.

2

4.         ביום 11.11.15 הרשיע בית משפט קמא את המערער, בהעדר התייצבות, בעבירות שיוחסו לו. נקבע כי המערער זומן כדין כפי העולה מאישור המסירה ובחר שלא להתייצב בבית המשפט. בגזר הדין שניתן בהמשך להרשעה, השית בית משפט קמא על המערער פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים, קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים. צויין כי מדובר במי שנוהג משנת 1973 ולחובתו 10 הרשעות קודמות וללא עבר דומה.

5.         טענתו העיקרית של המערער בערעור המונח בפניי התמקדה בכך שלא זומן כדין. לדבריו, עיון באישור המסירה שצורף להודעת הערעור מלמד כי הנמען לא אותר בשל כך שהמען היה בלתי מספיק. הדבר מלמד כי דבר הדואר לא נמסר למערער ולכן לא היה מקום לקביעת בית משפט קמא כי המערער זומן כדין.

            הסנגור הוסיף כי מייד משנודע למערער על פסק הדין, הוגשה בקשה לביטולו אלא שבית משפט קמא נתפס שוב לכלל טעות, בציינו כי המערער הוזמן לישיבת ההקראה כדין ומשלא התייצב, נשפט בהעדר. לגופו של עניין טען המערער כי סיכוייו לזכות במשפטו טובים, שכן לדבריו, ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק שעה שהוא חצה את הצומת, ואילו נהג הרכב הפוגע הוא זה שנכנס לצומת באור אדום.

6.         דין הערעור להידחות.

אישור המסירה שצורף להודעת הערעור איננו האישור הרלוונטי. די לעיין באישור על מנת להיווכח כי הוא נושא תאריך 2.12.15 בעוד הדיון בפני בית משפט קמא התקיים ביום 11.11.15. ברי כי לא זה אישור המסירה עליו הסתמך בית משפט קמא בקבעו כי המערער זומן כדין.

3

            בחינת תיק בית המשפט מגלה כי קיים בתיק אישור מסירה נוסף שנשלח למערער עובר לדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא. אני רוצה להאמין כי אישור מסירה זה נעלם מעיניו של ב"כ המערער שעה שטען כי אישור המסירה שצורף להודעת הערעור הוא האישור היחיד המצוי בתיק בית המשפט. אותו אישור מסירה מעיד כי נעשו שני ניסיונות להמציא את ההזמנה לדין לידי המערער. הניסיון האחד לא צלח משצוין כי המען בלתי מספיק. אלא שהמצאה נוספת נעשתה ביום 11.8.15 ונמסרה לידי אשתו של המערער, ששמה עדילה. יוער כי במהלך הדיון שהתקיים בפניי היום אישר המערער כי אשתו שמה עדילה, אם כי הדבר לא נרשם בפרוטוקול בהיסח הדעת. בכל מקרה, אישור מסירה זה מעיד על כך שנעשתה המצאה כדין ועל כן בצדק קבע בית משפט קמא כי המערער הוזמן כדין ובחר שלא להתייצב בבית המשפט.

7.         יתר על כן, לא מצאתי כי העונשים שהושתו על המערער חורגים מן העונשים המקובלים באותן נסיבות. דומה כי בית משפט קמא התחשב בגילו של המערער ובעברו שאינו מכביד באופן מיוחד, שעה שהשית עליו ענישה מתונה.

8.         לא נעלמה מעיניי העובדה כי מדובר באדם בן 64, הנוהג מזה 43 שנים ועובד לפרנסתו כנהג ציבורי מקצועי. יחד עם זאת, דווקא בשל עיסוקו, שומה היה על המערער להקפיד על נהיגה זהירה ואחראית. העבירה בה הורשע בתיק זה הינה חמורה ורק בדרך נס לא הסתיימה בתוצאות קשות יותר.

9.         למעלה מן הצורך אוסיף כי לא מצאתי כי נפלה שגגה אף בהחלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר. המערער הסתפק בטענה כללית לפיה לא זומן כדין ונמנע מהעלאת כל טענת הגנה שתצדיק ביטול פסק הדין. בנסיבות אלו, בדין נדחתה בקשתו.

10.       על יסוד האמור, אני דוחה את הערעור.

            ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.