1

לפניי שתי בקשות: הראשונה - בקשה להארכת מועד להגשת ערעור והשנייה - בקשה לעיכוב ביצוע.

ההליכים שקדמו לבקשות

1.         הצדדים הינם שכנים המתגוררים בבית משותף והר גבה ביניהם. משכך, נוהלו הליכים לפני כב' המפקחת על המקרקעין, אשר ביום 31/8/17 הוציאה פסק דין המחייב את המבקשים לבצע פעולות שונות וכן לשלם למשיבים את הוצאותיהם.

            המבקשים מאנו להשלים עם חיובם בהוצאות בפסק הדין וערערו עליו.

2.         בד בבד טענו המשיבים, כי המבקשים לא מילאו אחר צווי העשה שיצאו מלפני כב' המפקחת והגישו בקשה לביזיון בית המשפט.

2

            בקשת המשיבים התבררה בבית משפט השלום שבחיפה, במסגרת ה"פ 47171-10-17. בית משפט קמא קיים דיון שלאחריו קבע, כי המבקשים לא מילאו אחר מלוא הוראות פסק הדין וניתנו הוראות להשלמת הצווים, תוך שבית משפט קמא קובע, כי ניתנת ארכה להסרת המחדלים וככל שאלה לא יוסרו עד המועד הנקוב, ישלמו המבקשים למשיבים 300 ₪ ליום.

            בסופו של יום מצא בית משפט קמא לקבוע, כי חרף הארכה שניתנה למבקשים, אלה לא מילאו אחר הוראות פסק הדין והשית עליהם את החיוב האמור לעיל. בקשות המבקשים לעיון חוזר, נדחו ע"י בית משפט קמא.

3.         תחילה הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, כערעור אזרחי. בקשתם הוגשה במסגרת ע"א 26060-03-18 וביום 13/5/18 ניתן פסק דין הדוחה את הבקשה להארכת מועד מהטעם שערעור על פסק דין בהליך של ביזיון בית משפט, מוגש כערעור פלילי ולא כערעור אזרחי.

הבקשה להארכת מועד

4.         לטענת המבקשים, הם פנו ללשכת הסיוע המשפטי על מנת לקבל ייצוג ומטבע הדברים, נוכח מצוקת כח האדם בלשכת הסיוע המשפטי, בירור בקשתם ארך זמן. עוד מסביר המבקש 2 כי היה טרוד בהכנות לנישואיו.

            מוסיפים המבקשים וטוענים, כי לאחר שניתן פסק הדין הדוחה את ערעורם בהליך האזרחי, הם פנו לסנגוריה הציבורית וללשכת הסיוע המשפטי, לקבל סיוע וגם הפעם ההליכים ארכו זמן.

            לא זו אף זו, המבקשים מפנים לכך כי בסמוך למתן פסק דינו של בית משפט קמא, הם פנו בבקשות לעיון חוזר. משכך, לשיטתם, לא קם אינטרס ההסתמכות אצל המשיבים.

5.         המשיבים מתנגדים לבקשה ומוחים על הארכה הנדרשת על ידי המבקשים.

            עוד טוענים המשיבים, כי סיכויי הערעור קלושים מכיוון שהם הוכיחו בראיות אובייקטיביות בבית משפט קמא, שהמבקשים לא מילאו אחר הוראות פסק דינה של המפקחת.

6.         סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע:

"בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200".

3

            שורה של הלכות קבעה, כי בשונה מהליך אזרחי, אין צורך בטעמים מיוחדים על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד בפלילים. הטעם לגישה זו נעוץ בצורך ליתן שיקול דעת רחב לבית המשפט, שכן עסקינן בשאלות שנוגעות בחפות או באשמה. עוד נקבע לא אחת, כי בד"כ ייטה בית המשפט להתייחס לבקשת נאשם בגישה מקילה יותר. עם זאת, ברי, כי אין משמעותה של גישה מקילה לקבל על דרך השגרה, בקשות להארכת מועד בפלילים. יש לזכור את חשיבות עיקרון סופיות הדיון והצבת הגבול להימשכות ההליכים, שכן גם האינטרס הציבורי מחייב יציבות וודאות משפטית.

            על כן, "אין ליתן ארכה להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור בפלילים, אלא בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת" [ראו: בש"א 9958/06 נגר נ' מדינת ישראל; בש"פ 9023/09 מוחסן נ' מדינת ישראל; בש"פ 6907/11 קניון שפרעם נ' מדינת ישראל ו-ע"פ 7754/06 ציפר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים)].

7.         בענייננו, פנייה ללשכת סיוע משפטי ולסנגוריה הציבורית, יכולה במקרים רבים להיכנס אפילו בגדרי טעם מיוחד הנדרש להארכת מועד בהליך אזרחי שהוא מחמיר, מהטעמים הנדרשים במקרה דנן [ראו לעניין זה לדוגמה: בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון ורע"א 1778/07 עופר נ' דיין (פורסמו במאגרים)].

לא זו אף זו, קשה לומר כי נבנה אינטרס ההסתמכות אצל המשיבים, שכן המבקשים עתרו פעמיים לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר [ראו לדוגמה: בש"א 10934/05 הסתדרות העובדים נ' בנק הפועלים (פורסם במאגרים)].

8.         על כן, נוכח טענות המבקשים כי מילאו אחר הוראות פסק הדין של המפקחת ונוכח הטעמים שהעלו בבקשתם להארכת מועד, זו מתקבלת. המועד להגשת הערעור מוארך עד למועד הגשתו בפועל.

הבקשה לעיכוב ביצוע

9.         טוענים המבקשים כי מילאו אחר הוראות פסק דינה של המפקחת והחיוב שהושת עליהם במסגרת הליכי ביזיון בית משפט, דינו להתבטל.

            בית משפט קמא דחה את טענות המבקשים והורה להם לשלם 300 ₪ ליום עד להסרת המחדלים.

4

            כעולה מהבקשה, נכון למועד הגשת הערעור, עמד חובם מכח פסק הדין לביזיון, על סך של כ-50,000 ₪.

            באשר למאזן הנוחות, סבורים המשיבים שגם הוא נוטה לטובתם ולא רק סיכויי הערעור נוטים לטובתם. לשיטת המבקשים, ככל שינקטו נגדם הליכי גבייה מנהליים, יגרמו להם נזקים בלתי הפיכים.

            מוסיפים וטוענים המבקשים כי מצבם הכלכלי בכי רע ולראיה הם מפנים לכך שהם מיוצגים על ידי הלשכה לסיוע משפטי. עוד טוענים המבקשים, כי המבקשת 1 מתקיימת מקצבת זקנה והמבקש 2 אינו עובד.

10.       המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי סיכויי הערעור קלושים, שכן החיוב שהושת על המבקשים במהלך הליכי הביזיון, מעוגן בראיות. עוד טוענים המשיבים, כי להבנתם למבקשים מספר דירות בחיפה, מהן משתלם להם שכר דירה ובדירה שבה הם מתגוררים ערכו המבקשים שיפוץ יקר בשנת 2014. עוד מפנים המשיבים לכך, כי המבקשים בשנת 2015 פרסמו שלוש דירות להשכרה.

            יתרה מזו, המשיבים טוענים כי באסיפת דיירים שהתקיימה ביוני 2015, הסביר המבקש 2 כי הוא איש עסקים ממולח המגלגל מיליונים.

11.       הכללים החלים בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ערעור פלילי שמוגש על פסק דין של בית משפט במסגרת הליכי ביזיון של בית משפט, הינם הכללים לעיכוב ביצוע של פסק דין אזרחי [ראו לעניין זה: ע"פ 7921/13 שיווק א.א. משקאות קלים וחריפים בע"מ נ' תבורי, שותפות מוגבלת לשיווק (פורסם במאגרים)].

            דהיינו, ככלל, אין בהגשת ערעור, כשלעצמו, כדי לעכב ביצוע של פסק דין (ראו לעניין זה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על מנת להיכנס בגדרי החריג, על המבקשים להוכיח שני תנאים והם: הראשון - סיכויי הערעור הטובים והשני - מאזן הנוחות, במובן שאם הבקשה תידחה והערעור יתקבל, נוטה לטובת המבקשים. בין שני התנאים מתקיים יחס של מקבילית כוחות, כאשר ככל שמתגבר משקלו של תנאי אחד, פוחת המשקל הנדרש לתנאי השני. עם זאת, נקבע לא אחת כי הבכורה מסורה למאזן הנוחות [ראו לעניין זה: ע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ ו- ע"א 952/15 מקס נ' דינר (פורסמו במאגרים)].

5

12.       בענייננו, בכל הזהירות הנדרשת ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי סיכויי הערעור אינם מובהקים. עם זאת, לא ניתן לשלול אותם, שכן לכאורה, אין לבית משפט קמא יתרון על ערכאת הערעור מבחינה ראייתית, שכן הצדדים מסתמכים על תמונות.

            באשר למאזן הנוחות, הרי שטענות המבקשים לעניין נזקים בלתי הפיכים, הועלו ללא הפירוט הנדרש. יתרה מזו, הליכי גבייה מבוצעים, בהתחשב בחוסר הנעימות הכרוך בהם, תוך שמירה על כבוד האדם כאשר הדין מגן על רכוש הנדרש לקיומם של המבקשים החייבים.

            באיזון האמור לעיל, מוחלט שככל שהמבקשים ישלמו עד 1/8/18 למרכז לגביית קנסות, 10,0000 ₪ על חשבון חובם בהליכי הביזיון, תעוכב יתרת ביצוע פסק הדין נשוא הבקשה.

התוצאה

13.       הבקשה להארכת מועד מתקבלת.

            הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בכפוף לתשלום 10,000 ₪ עד ליום 1/8/18.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.