1

1.           לפניי בקשת המערער לעיכוב ביצוע עונש פסילת רישיון של 8 חודשים אשר נגזר עליו על ידי בית המשפט לתעבורה (כב' השופט נ' מהנא) ביום 8.5.16.

2.           על פי כתב האישום שהוגש נגד המבקש, בתאריך 19.7.15 הוא הסיע נוסעים בשכר בניגוד לתקנה 84 לתקנות התעבורה ונהג ברכב כשהרכב במצב העלול לסכן עוברי דרך בניגוד לתקנה 27(א) לתקנות התעבורה.

3.           המבקש לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו בבית המשפט קמא ומשכך הורשע בהעדרו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בגזר הדין הוטלו על המבקש תשלום קנס כספי בסך של 2,000 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וכן 6 חודשי פסילה על תנאי.

2

4.           המבקש הגיש ערעור על ההרשעה ועל חומרת עונש הפסילה בפועל.

5.           בבקשה לעיכוב ביצוע העונש נטען כי המבקש הוא בעל משפחה, הוא זה שתומך בה ודואג לצרכיה ולאחרונה החל לעבוד על מנת לפרנס אותה. עוד נטען כי ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, עלול ערעורו של המבקש להתייתר לאור תקופת הפסילה בפועל שהוטלה עליו.

באשר לסיכויי הערעור נטען כי ב"כ המבקש התייצב לדיון אחד בו ביקש דחיה לצורך צילום ולימוד החומר ולדיון ביום 8.5.16 לא התייצב משום ששכח לרשום את מועד הדיון ביומנו. לטענתו, בית המשפט לא התייחס לכך שהמבקש מיוצג על ידי עו"ד וגם התובע לא התייחס לכך למרות שנשלחה אליו בקשה לצילום החומר ולתיאום מועד פגישה. המבקש התכוון לכפור באישום מכיוון שיש לטענתו כשלים ראייתיים בתיק ולא הוכחה קבלת שכר בגין הנסיעה. עוד נטען כי עונש הפסילה שהוטל על המבקש חורג מהמקובל.

6.           המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע גזר הדין. לטענתה, על פי הפסיקה נקודת האיזון בנוגע לעיכוב ביצוע נוטה לריצוי מידי של עונש הפסילה, ועל מנת שתתקבל בקשה לעיכוב ביצוע נדרשים תנאים חריגים ובהם אינטרס אישי או ציבורי וסיכויי ערעור טובים. לטענתה, במקרה זה לא הוצג נימוק אישי מיוחד. בבקשה נכתב כי המבקש החל לאחרונה לעבוד, אך לא צוין היכן ומדוע הכרחית נהיגה לצורך עבודתו וכיצד התפרנס עד כה.

לעניין סיכויי הערעור נטען כי המבקש נשפט בהעדרו, כחוק, וכי על פי הפסיקה העובדה שפסק הדין ניתן בהיעדר המבקש אינה מספיקה לצורך קבלת הערעור בהעדר טעמים מיוחדים.

עוד נטען כי לא הוצגה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות אלא שכחה של הסניגור; אין חובה להסביר לסניגור כי על הנאשם להתייצב, וחזקה על בית המשפט שראה את הפרוטוקול הקודם וידע כי המבקש מיוצג. הטענות בדבר כשלים ראייתיים לא נומקו בהודעת הערעור ולא הוצגו אסמכתאות לטענה בדבר עונש חריג. מדובר על אדם עם 71 הרשעות, בהן 3 אשר דומות להרשעה בעניין זה, ומדובר בעונש סביר וראוי.

3

7.           במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 13.6.16 התברר כי המבקש הגיש לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו אולם בקשתו נדחתה. עוד התברר כי בעקבות העבירות המיוחסות למבקש נפסל רישיון הנהיגה שלו פסילה מנהלית למשך 30 יום.

דיון

8.           כפי שטוענת ב"כ המשיבה, הכלל שנקבע בפסיקה הינו כי גזר דין פלילי יבוצע לאלתר (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)), וכאשר מדובר בעונש פסילה ולא בעונש מאסר, "נעה נקודת האיזון באופן משמעותי לכיוון ריצוי העונש באופן מיידי, וזאת בהתחשב בכך שהפגיעה הנגרמת לנאשם כתוצאה משלילת רישיון נהיגה קטנה בהשוואה לשלילה חירותו באמצעות עונש מאסר" (בש"פ 5699/13 בן לולו קפלן נ' מדינת ישראל (23.8.2013)).

9.           עם זאת, במקרה שלפניי הכרעת הדין כמו גם גזר הדין ניתנו בהיעדר המבקש. המבקש ערער על פסק הדין, וכפי שהוא טוען, אם ביצוע גזר הדין לא יעוכב, עלול הערעור להתייתר.

10.       העבירות המיוחסות למבקש בוצעו ביום 19.7.15. כתב האישום הוגש בחודש אוגוסט 2015 ועד היום לא נשלל רישיונו של המבקש, והדבר תומך אף הוא בעיכוב ביצוע גזר הדין.

11.       אני מעכבת, אפוא, את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור שהוגש על ידי המבקש.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.