1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 24.6.18 בת"פ 50686-11-15.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות שונות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה, כדלקמן: מסירת ידיעה כוזבת לפי חוק מע"מ (7 עבירות), ניכוי מס תשומות ללא מסמך (7 עבירות), מרמה ותחבולה לפי חוק מע"מ (7 עבירות), הכנת פנקסים כוזבים לפי פק' מס הכנסה (3 עבירות), מרמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה (3 עבירות). הודאתו של המערער באה במסגרת הסדר טיעון, בו הוסכם כי המשיבה תעתור לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה, והמערער יטען לעונש מאסר כפי הבנתו, ושני הצדדים יעתרו במשותף לקנס מוסכם בסך 300,000 ₪. בית משפט קמא הטיל על המערער 12 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי על עבירה לפי חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא פשע, ושלושה חודשי מאסר על תנאי על עבירה שהיא עוון לפי חוקים אלה, וקנס בסך 300,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר ולפרוס את תשלום הקנס לתשלומים.

2.       ואלה המעשים על פי כתב האישום המתוקן: בין השנים 2010-2012 ניהל המערער עסק לשירותי ניקיון (להלן: "העסק"). בשנים 2011 ו - 2012 כלל המערער בספרי העסק 13 חשבוניות כוזבות של שני עוסקים עמם לא ביצע כל עסקה ועשה שימוש באישורי ניכוי מס במקור ובמסמכים כוזבים נוספים של חברות אליהן לא היה לו כל קשר, במטרה להקטין במרמה את חבות המס שלו, הן בדרך של ניכוי תשומות מס ערך מוסף והן בדרך של הגדלת הוצאות העסק והקטנת ההכנסה החייבת שלו למס הכנסה. מעשים אלה הסתכמו בכך שהמערער כלל בספרי החברה חשבוניות בסכום כולל העולה על 2.8 מיליון ₪, שסכום המע"מ הגלום בהן היה מעל 350,000 ₪.

טענות הצדדים    

3

3.       ב"כ המערער עותר להקלת עונש המאסר ולקביעתו ברף התחתון של מתחם הענישה וכן לפריסת תשלום הקנס ל - 60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ממועד סיום ריצוי עונש המאסר של המערער. לעמדת הסניגור, מדובר בעונש חמור שאינו הולם את היקף העבירות, סכומן, הנסיבות האישיות של המערער ואינו פרופורציונלי ביחס לעונשים שהוטלו במקרים דומים. המערער הינו גרוש, חי עם הוריו החולים ומטפל בהם. כמו כן, הוא מטפל בשני ילדיו הקטינים הגרים אצלו. שליחתו למאסר בפועל למשך 12 חודשים עלולה להביא לפגיעה קשה בהם. כמו כן, על מעורב אחר בפרשה, שהפיץ את החשבוניות, הוטל עונש מאסר בן 9 חודשים בלבד, למרות שסכום העבירות שביצע והיקפן גדול פי כמה מאלו המיוחסים למערער. המערער החזיר סכום של 90,000 ש"ח ובכך הסיר באופן חלקי את המחדל, כך שהיתרה עומדת על סך של כ - 250,000 ₪. בנוסף, הקנס עליו הסכימו הצדדים הינו בשיעור גבוה החורג באופן משמעותי משיעור הקנס המקובל בתיקים דומים ומצדיק את הפחתת עונש המאסר, כך שיהיה איזון בעונש. לשיטת הסנגור, שיעור הקנס הנוהג והמקובל הנו 10%-20% מסכום המס שנוכה שלא כדין, וביישום לענייננו, סכום הקנס צריך היה להיות בטווח 35,000-70,000 ₪. לעומת זאת, קנס בסך 300,000 ₪ משמעו 85% מסכום המס הנגזל ומצדיק התחשבות מקלה משמעותית בקביעת משך המאסר. הוסף כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא אינו מדויק, שכן בתיקים דומים נקבע מתחם ענישה שהחל בחמישה או שמונה חודשי מאסר, ובמקרים אחרים, חמורים יותר, גם בהם נקבע מתחם נמוך יותר. על כן, המתחם שקבע בית משפט קמא מקורו בטעות. אם ייקבע מתחם נמוך יותר לעניין עונש המאסר, יש בכך להשליך גם על גובה הקנס ובגובה הקנס יש להוביל להפחתת משך המאסר. כן יש להביא בחשבון אלמנט השיקום זאת נוכח נסיבותיו של המערער, מאסר עלול להרוס את חייו, במיוחד נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. וכן, כתב האישום המקורי התייחס לסך של 700,000 ₪, סכום לגביו לא ניתן להגיע להסדר של כופר. אולם, הסכום המתוקן, העומד על מחצית, יכול היה לסלול למערער אפשרות לסיים התיק בהליך של כופר. לחלופין, ניתן להמתין ולגזור על המערער מאסר בעבודות שירות לתקופת 9 חודשים, שעה שהתיקון לחוק ייכנס לתוקפו.

4

          ב"כ המשיבה הפנתה לכך שקיימות עבירות מע"מ, אולם גם עבירות מס הכנסה בהיקף משמעותי של 2.8 מיליון ₪, ועל כן הפסיקה אליה הפנה המערער, אינה רלבנטית. חלוף הזמן הוא בשל המערער ולבסוף הושגה הסכמה לעניין הענישה ובעיקר באשר לקנס, ועל בסיס כך ניתן גזר הדין. המערער הורשע בעבירות רבות וחמורות. גזר הדין יצר איזון בין הקנס ותקופת המאסר, מקום שמדובר בסכום גבוה ועד היום המערער נמנע מלשלמו ולהסיר המחדל. בית משפט קמא הביא בחשבון את כלל השיקולים. המעורב האחר שנדון לעונש של 9 חודשים מאסר בפועל היה בעל תפקיד של איש קש, שיתף פעולה ואין פער משמעותי בענישה והסכומים שהופחתו לטובת המערער, הנם בגלל אותו מעורב. בית משפט קמא התייחס באריכות לאיזון בין הקנס למאסר וכן לא התבקש תסקיר שירות מבחן. בכל מקרה נקבע כי בעבירות כלכליות משקל הנסיבות האישיות נמוך. על כן יש לדחות הערעור.

דיון

4.       לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים. כמו כן, המערער הסיר חלק מהמחדל והשיב סכום של 90,000 ₪. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. בית משפט קמא עמד על הערכים שנפגעו בתוצאה ממעשיו של המערער ועל חומרת המעשים וההתייחסות המתחייבת אל עבריין מס כאל כל עבריין אחר השולח ידו ברכוש חברו, אך כזה שסיכויי תפיסתו נמוכים יותר, רווחיו גבוהים יותר והוא אינו משלם את מחיר ההוקעה החברתית הדבק בעבריין רכוש. הפסיקה קובעת כי הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מיסים ולשאת בנטל הכללי והפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהימנעות מחובות אלה מחזקת את אינטרס ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של העבריין ומצדיקה ענישה חמורה (רע"פ 7964/13 יוחנן רבינשטיין נ' מדינת ישראל (2013)). המערער ביצע את עבירות המס על פני תקופה של שנתיים וגרע באופן ישיר מהקופה הציבורית סכום העולה על 350,000 ₪, הנובע מתשומות מס שנוכו שלא כדין ומהקטנת ההכנסה החייבת של העסק למס הכנסה. למרות החרטה שהביע המערער, אשר עליה להתבטא בהסרת המחדל, החזיר המערער רק חלק קטן מהחוב, חרף ארכות רבות שניתנו לו על ידי בית משפט קמא, וכיום חוב המס של המערער עומד על כמיליון ₪. בהקשר זה נכונה קביעתו של בית משפט קמא, לפיה, הכלל הוא כי לא ניתן לתת משקל לחסרון כיס של נאשם. זאת במיוחד בנסיבות בהן המערער גבה את המס והשאירו בידו. בית משפט קמא התחשב בסכום הקנס הגבוה עליו הסכימו הצדדים והתחשב בכך לקולה בקביעת משך המאסר ברף התחתון של מתחם הענישה. כלל הוא, כי ערכאת הערעור לא גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

5

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 14/4/19 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.