1

           לאחר שמיעת טיעון מלא בישיבה הקודמת, והשלמת טיעון היום לאחר הגשת הודעת עדכון מטעם המשיבה בנושא בדיקת מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת, ובעקבות הערותינו, הודיע בא כוח המערער – לאחר שנועץ במרשו – כי אין הוא עומד על הערעור על הכרעת הדין והערעור בעניינה נדחה בזה.

           באשר לגזר הדין, שקלנו את טיעוני הצדדים, הגם שאין להקל ראש בחומרת העבירות, ונדמה כי אין צורך להכביר על כך במילים, אין להתעלם מכך שעבירות המין בוצעו בשנים 2000-2001, בעת שהיה המערער קטין.

2

           נתנו דעתנו לכך שהמערער חזר בו מהערעור, ובכך ניתן לראות קבלת אחריות חלקית, גם אם מאוחרת, ולכן יש לה משקל מוגבל אך לא מבוטל, בהינתן מערך היחסים המשפחתי.

           בנתון לאמור, ונוכח השנים שחלפו, היות המערער קטין בעת ביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת ביחס לקטינים בהקשר זה, מצאנו לנכון להקל במידת מה בעונשו של המערער, לאחר שכבר נשא למעלה משלושה רבעים מתקופת המאסר שהוטלה עליו מאחורי סורג ובריח.

           בנסיבות אלו, נחה דעתנו כי ניתן להסתפק בתקופת המאסר שאותה נשא המערער עד כה. במובן זה, הערעור על גזר הדין מתקבל.

           ניתן היום, ‏ג' בכסלו התשע"ט (‏11.11.2018).

_________________________

  18011280_M11.doc  אב