1

השופטת ח' זנדברג:

ערעור על גזר דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט אוהד גורדון) מיום 19.11.2018 בת"פ 9444-06-15.

הכרעת הדין

1.     המערער הורשע בעבירה של החזקת טובין שסומנו בלא רשות לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 ובשמונה עבירות של אי קיום דרישות מסוימות, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

2

2.     עובדותיה של העבירה של החזקת טובין שסומנו בלא רשות הן אלו: ביום 8.3.2012 נמצאו בביתו של המערער כאלף כדורים הנחזים ככדורי "ויאגרה"; עשרות כדורים הנחזים ככדורי "סיאליס" ו"לויטרה"; וכדורים נוספים הנחזים ככדורים המשמשים לרפואה טבעית ואינם דורשים מרשם רופא. הבדיקה העלתה שמדובר בכדורים מזויפים, כאשר הכדורים הכילו את החומר התרופתי הפעיל שיש בתרופה "ויאגרה". הכדורים הוחזקו על ידי המערער שלא לפי דרישות משרד הבריאות.

3.     העבירות של אי קיום דרישות מסוימות לפי פקודת מס הכנסה יסודן בכך שהמערער לא הגיש לרשויות המס דוחות בדבר הכנסתו האישית בשנים 2011-2004.

גזר הדין

4.     בית-המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה של החזקת טובין נע בין צו שירות לתועלת הציבור ועד שבעה חודשי מאסר בפועל, וכי מתחם העונש ההולם בגין העבירות לפי פקודת מס הכנסה נע בין צו שירות לתועלת הציבור ועד 12 חודשי מאסר בפועל (לצד מאסר מותנה וקנס).

5.     לאחר שקילת שיקולי הענישה השונים, גזר בית-המשפט קמא על המערער עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל; הפעלתו של עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים; מאסר מותנה; וקנס.

6.     על גזר דין זה הוגש הערעור הנוכחי, שהתמקד בעיקרו במאסר בפועל שנגזר על המערער ובהפעלתו של המאסר המותנה.

הערעור

7.     בערעור טען ב"כ המערער כי לא היה מקום להפעיל את המאסר המותנה שנגזר על המערער מחמת התיישנותו. טיעון זה (שלא הועלה בפני בית-המשפט קמא במתכונתו זו) התבסס על פסיקת בית-המשפט העליון ברע"פ 1553/15 עיסא נ' הועדה המקומית (2017).

3

8.     ב"כ המשיבה אישרה שאכן כך עולה מהלכת עיסא. על כן הוסכם על הצדדים שלא היה מקום להפעלתו של המאסר המותנה.

9.     ב"כ המערער הוסיף וטען כי בנסיבות אלו, ונוכח נסיבותיו האישיות של המערער כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, כמו גם נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, מן הראוי לקבל את המלצת שירות המבחן ולגזור על המערער צו שירות לתועלת הציבור חלף המאסר בפועל שנגזר עליו. עוד טען ב"כ המערער כי המערער הסיר את מחדליו בפני רשויות המס.

10.            מנגד, ב"כ המשיבה טענה שאין עילה להתערב בגזר דינו של בית-המשפט קמא (זולת אי הפעלתו של התנאי, כאמור), שכן גזר הדין הוא מאוזן ומידתי ואין עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בגזר דין זה. ב"כ המדינה חלקה על הטענה לפיה הוסרו מחדליו של המערער כלפי רשויות המס.

דיון והכרעה

11.            דין הערעור להתקבל. בהתאם להלכת עיסא הנ"ל, ובהסכמת הצדדים, מבוטלת בזאת הפעלתו של המאסר המותנה בשל התיישנותו.

12.            אשר לרכיב המאסר בפועל שנגזר על המערער: כאמור, בית-המשפט קמא גזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים. בית-המשפט קמא הוסיף וקבע כי עקרונית היה מקום לשקול ריצויו של המאסר בדרך של עבודות שירות, אך משסבר כי אין מנוס מהפעלתו של המאסר המותנה לא ראה מקום להורות על כך. כדברי בית-המשפט קמא -

"במכלול השיקולים, סבורני כי אין מנוס מגזירתה של תקופת מאסר על הנאשם. בשל נסיבותיו של הנאשם ויתר השיקולים לקולה, ראוי לטעמי להסתפק בתקופה מדודה. מאותם טעמים ניתן היה לשקול ריצוי מאסר בעבודות שירות, אך נוכח מסקנותיי שיובאו בהמשך בשאלת המאסר המותנה ונוכח משך המאסר המותנה, הרי שהנאשם יידרש לרצות מאסר בפועל ועל כן לא ניתן לאמץ אפשרות זו" (פסקה 33 לגזר הדין).

4

13.            משהוברר כי לא היה מקום בענייננו להפעלתו של המאסר המותנה, הרי נראה שיש מקום להורות כי תקופת המאסר בפועל שנגזרה על המערער תרוצה בדרך של עבודות שירות. כך מתחייב משקלול טעמי הענישה הצריכים לעניין (לרבות נסיבותיו האישיות של המערער וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות), כפי שאלו פורטו בהרחבה בגזר דינו של בית-המשפט קמא. נוכח חומרת העבירות המיוחסת למערער על נסיבות ביצוען, ונוכח עברו הפלילי של המערער בעבירות דומות, לא ראינו מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ביחס למערער.

14.            לפיכך, הערעור מתקבל. הפעלתו של המאסר המותנה מבוטלת, והמאסר בפועל שנגזר על המערער (לתקופה של שלושה חודשים) ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 30.4.2019. שאר חלקי גזר הדין יישארו ללא שינוי.

15.            המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 10.7.2019 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ט, 02 מאי 2019, בהעדר הצדדים (על פי הסכמתם).