1

1.    לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים הצענו למערערים כי ישקלו לחזור בהם מן הערעורים.

2

2.    באי-כוח המערערים 1 ו-2 מסרו, לאחר שנועצו במרשיהם, כי בעקבות המלצת בית המשפט הם אכן מבקשים לחזור בהם מערעוריהם. בא-כוח המערער 3, לאחר שנועץ גם הוא במרשו, הודיע כי אף מרשו מבקש לחזור בו מן הערעור, למעט לגבי הטעות שנפלה, לשיטתו, בפסק הדין מושא הערעור ביחס לשני חודשי מאסר, שאמורים היו, לגישתו, להבחין, על פי נימוקי פסק הדין, בין המערער 2 לבין המערער 3.

3.    נוכח האמור בפיסקה 2 שלעיל – ערעוריהם של המערערים 1 ו-2 נמחקים, ואנו תקוה כי הליכי ההפנמה והתיקון שהם עוברים לגבי חומרת מעשיהם ימשכו ויתנו את פירותיהם.

4.    באשר למערער 3 – אנו דוחים את ערעורו, אף שגם לגביו אנו מציינים את מאמצי ההפנמה והתיקון. בהקשר זה נציין עוד כי באת-כוח המשיבה הצביעה על הבחנה בין המערער 2 לבין המערער 3, שלגבי שניהם תסקירי העבר, שהובאו לעיוננו, היו חיוביים, ובכל זאת לא דומה תוכן תסקיר העבר של המערער 2 לזה של המערער 3. הפער בתוכן התסקירים הנ"ל יכול להצדיק את הענישה שהושתה, מה גם שלאור החפיפה המשמעותית שנעשתה בגדר פסק הדין, מושא הערעור – הלכה למעשה אין מדובר אלא בפער של מספר שבועות, ובכגון זה אין ערכאת הערעור מתערבת.

      לבסוף נציין כי בית המשפט המחוזי הנכבד נתן דעתו באופן מפורש על ענין זה בעקבות בקשה שהוגשה לתיקון טעות סופר, והחלטתו מדברת בעד עצמה. כך או כך, בשלב הערעור ניתן להצדיק את התוצאה גם מנימוקים אחרים, ובנושא זה מקובלים עלינו הנימוקים שהעלתה באת-כוח המשיבה.

      ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשע"ו (‏6.6.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16010750_K07.doc  מה