1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 05.07.14 בשעה 00:45 ברח' הרכבת בת"א התקרב למחסום משטרתי כשהוא נוהג והוא שיכור כלוט.

בבדיקת ינשוף נמצאו בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו 680 מק"ג אלכוהול, נכשל כישלון טוטאלי בבדיקת המאפיינים, התנדנד - למעשה כמעט נפל מרגליו.

המערער הורשע בכך על-פי הודאתו כאשר שנה וחצי קודם לכן כבר נשפט על עבירה זו, כשבתיק הקודם תוקן כתב האישום והוא הורשע לפי תקנה 26(2 לת"ת ולא בעבירת השכרות ה"קלאסית" אלא בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אך בית משפט קמא, בטיעון לעניין זה, דחה את הטענה ובצדק. בקליפת אגוז אומר, כי בית משפט קמא אמר ששכרות היא שכרות היא שכרות, כאשר עסקינן בביטחונם של עוברי הדרך.

2

לאחר שקיבל תסקיר שירות מבחן וחוות דעת ממונה, בית משפט קמא הוציא תחת ידיו גזר דין נכון, ראוי והולם. בנסיבות, הטיל על המערער שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, פסילה קצרה של 34 חודשים החל מיום 05.07.14, מאסר מותנה, פסילה מותנית והפעלת התחייבות מהתיק הקודם.

בית משפט קמא בחן את כל טענותיו של המערער בגזר דינו המפורט, התחשב בנסיבות האישיות של המערער, פעל על-פי הדרישות של תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וגזר את דינו של המערער, כפי שגזר.

למרות כל דבריי אלה ודברי השבח שהרעפתי, אחזיר לבית משפט קמא את התיק במקרה זה. הערתי בעבר למותב זה שהגם שהדבר איננו עקרוני וחשוב, רצוי שבגזר הדין ייקבע מועד לתחילת ריצוי עונש המאסר ותנאי חוות הדעת הנדרשים, גם בתי המשפט עמוסים, אמנם לא כמו בית משפט לתעבורה, ובית משפט מחוזיים ושלום נוהגים לעשות כן.

במקרה שבפנינו, כתוצאה מכך שבית המשפט לא נהג כך, הוא לא עיין בחוות הדעת של הממונה והורה בגזר הדין "מאסר בפועל למשך שישה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס". נוצר קושי שהמערער יתייצב במועד שקבע הממונה - 12.10.15, בהינתן שגזר הדין ניתן ביום 03.05.16.

בחוות הדעת עצמה כתוב, כפי שבית משפט קמא היה צריך לראות את פסקה 6.1 "הנסיבות עליהן נסמכה חוות הדעת יכולות להשתנות, אם בית המשפט יחליט להסתמך על חוות דעת לאחר פרק זמן של שישה חודשים ממועד מתן חוות דעת זו, מתבקש בית המשפט לפנות לקבלת חוות דעת עדכנית".

אין מדובר בטעות משפטית עובדתית, עסקינן בעניין טכני אבל גם עניינים טכניים לפעמים יוצרים קשיים ויש להקפיד עליהם. לכן, תוך שהנני משאיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו, על כל חלקיו, אחזיר אליו את התיק על מנת שיזמן חוות דעת ממונה חדשה ועדכנית.

אוסיף לזכותו של בית משפט קמא במקרה זה שחלוף הזמן הרב בין בקשת חוות דעת הממונה ליום 08.03.16. עד לאותה ישיבה נדחית שבית משפט קמא נזקק לעיין בחוות הדעת, 12.04.16, לא הייתה באשמתו של בית משפט קמא, אשר נהג כשורה, אלא בשל קשיים בקבלת תסקיר קצין מבחן.

התיק, כאמור, יחזור לבית משפט קמא לעניין שצוין לעיל.

הוקלדעלידינופרדוידי