1

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד יוליאן לנדסמן

ב"כ המשיב עו"ד ליאור קורן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון למאסר עולם קצוב ל-32 שנים אותן הוא מרצה החל מיום 4.9.97.

על פי האמור בעתירה, מועד שחרורו על תנאי בניכוי מנהלי יחול ביום 19.7.18 ובסמוך למועד זה עניינו עתיד לעלות בפני ועדת השחרורים.

לטענת העותר, המשיב מסרב להעבירו למסגרת השיקום הפרטני באגף השיקום ממספר טעמים שאין להם מקום ואלה הם: התייחסות לעבירה, השתתפות בקבוצה טיפולית, חוות דעת פסיכולוגית וחוות דעת רפואית.

2

בנימוקי העתירה נטען כי עובר למאסרו שימש העותר כרופא וכירורג גניקולוגי ובמקביל שימש כמורה אקדמאי למיילדות וגניקולוגיה אנדוקרינולוגיה ופוריות, ניהל שתי קליניקות פרטיות וציבוריות למיילדות ומחלות נשים בירושלים ובמודיעין וזאת עד לכניסתו לריצוי מאסרו.

במהלך מאסרו שולב בעבודה, התנהגותו הייתה מופתית, מזה כשנתיים הוא משולב בסבב חופשות ויש לו מוטיבציה להשתקם.

בתשובה לכתב התשובה שהוגש על ידי המשיב נטען על ידי העותר כי השימוש בפקודה בגיל העותר מהווה אפליה מאסירים אחרים וכן כשיגיע העותר לוועדת השחרורים, עצם העובדה שלא יצא לשיקום פרטני, יעמוד לו לרועץ.

בכתב התשובה נטען כי בהתאם לפקודת הנציבות נדרשים מספר תנאים לשילוב אסיר בשיקום פרטני. התנאים הינם גיל, מצב בריאותי והמלצת גורמי הטיפול.

באשר לגיל העותר, העותר בן 75 שנים ועל פי סעיף 5ז לפקודת הנציבות 04.54.02 גיל האסירים בשיקום יעמוד אצל גברים על 67 שנים.

באשר למצבו הבריאותי של העותר, על אסיר המבקש להיות בשיקום פרטני להיות במצב בריאותי תקין בעוד מצב בריאותו של העותר אינו כזה. העותר סובל ממחלת לב, לאחר ניתוח לב פתוח והחלפת מסתם, אי ספיקת לב קלה, לחץ דם ואחרי ניתוח הוצאת כליה כשנקבע כי העותר מסוגל לעשות עבודה קלה מאוד ולא מאומצת.

עוד נטען כי גורמי הטיפול אף הם אינם ממליצים על שילובו של העותר באגף השיקום וממליצים כי המשך טיפול קבוצתי יכול לסייע לעותר לבחון תובנות לגבי ביצוע העבירה, לחשוף דפוסי התנהגות שאינם משרתים אותו וללמוד להקשיב ולקבל משוב של אחרים.

יש להדגיש כי העותר משולב בעבודה במרכז היצרני בבית סוהר מעשיהו, עבודה קלה התואמת את מצבו הבריאותי.

מטרת שילוב אסירים בשיקום פרטני הינה להקנות לאסירים הזדמנות לרכוש מקצוע והרגלי עבודה תוך קבלת סמכות, מרות ושמירה על כללים ונהלים.

3

בנסיבות אלה, ומשלא עונה העותר על תנאי הפקודה, ובעיקר התנאים הנוגעים לגיל ולמצב בריאותי, וכשהמשיב עצמו טוען כי ועדת השחרורים לא תראה פגם באי השתלבותו של העותר באגף השיקום לנוכח גילו ומצבו הרפואי אם יפנה העותר את משאביו לאפיק הטיפולי והעמקתו, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב ולפיכך הנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ו, 05/06/2016 במעמד הנוכחים.