1

1.             לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") בדבר החמרה בתנאי מאסרו, בדרישה לעבור מכלא שאטה בו הוא שוהה כיום, לכלא צלמון. לעתירה צורפה בקשה למתן פטור מאגרה.

2.             בכותרת העתירה טען המבקש נגד החמרה בתנאי מאסרו, אך עיון בגוף העתירה מלמד דווקא על בקשה להעברה ממתקן הכליאה בו מוחזק כעת לאחר. בדיון, הבהיר בא כוחו כי בקשתו לעבור לכלא צלמון נובעת ראשית מרצונו לשהות בקרבה למקום מגורי משפחתו בצפת, שנית בשל רצונו לקבל טיפול פיזיותרפי אשר לטענתו אינו ניתן בכלא שאטה ועוד טען בעניין זה כי הוא מתקשה בירידת 21 מדרגות מן האגף שבו הוא שוהה כיום, שלישית רצונו להיות באגף תורני ולבסוף ריבוי סכסוכים בכלא שאטה אשר גורם לו להגבלות.

לכתב העתירה צורפה בקשה לפטור מתשלום אגרה.

3.             המשיבים מתנגדים לעתירה. בתגובתם צוין כי המדובר באסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 9 שנים ו-6 חודשים כאשר זוהי תקופת מאסרו העשירית. המשיבים טענו כי לאחרונה, ביום 9.8.20, הורה הגורם המוסמך על העברת המבקש למתקן כליאה אחר, בו הוא מוחזק כיום וזאת בזיקה להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירה קודמת שהגיש המבקש בבקשה להעברה למתקן כליאה אחר בשל מצבו בריאותי ובשל רצונו להתקרב למקום מגוריהם של בני משפחתו. אחר שנשקלו מכלול הטענות ונלקחו בחשבון גם שלל הסכסוכים של המבקש עם אסירים אחרים, הוחלט על העברתו לכלא שאטה.

2

המשיבים טענו כי העברה למתקן כליאה הינה סוגיה המצויה ב"ליבת שיקול הדעת המנהלי" של המשיבים ואין לאסיר זכות קנויה לעבור ממתקן כליאה אחד לאחר. בנסיבות כאן, פעל הממונה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע ובהתאם לאילוצים גיאוגרפיים ובטחונים.

בנוסף, טענו המשיבים כי בקשתו של העותר מרב היחידה לעבור לאגף התורני בכלא צלמון, שם מרוחקים האגפים מן המרפאה, אינה מתיישבת עם טענותיו של העותר למגבלה בהגעה. אשר למפת הסכסוכים של המבקש, זו ידועה לגורמים המוסמכים לכך ובהתאם למידע בוצעה ההעברה. המשיבים טענו כי ככל שיש למבקש סייגים לגבי סכסוכים ומידע מודיעיני, דרך המלך הינה בפניה אל גורמי המודיעין במתקן הכליאה כמקובל.

ב"כ המשיבים ציינה כי בכלא שאטה ניתנים טיפולי פיזיותרפיה למי שהדבר דרוש לו ואין ממש בטענות המבקש כי אין בנמצא טיפול שכזה. כמו כן, הגישה דו"ח ביקורי אסיר המלמד כי גם כאשר שהה העותר בכלא צלמון, כמעט ולא קיבל ביקור משפחתי.

סיכומו של דבר טענו המשיבים כי ההחלטה על העברתו של המבקש למתקן הכליאה בו הוא מוחזק כיום נובעת ממספר שיקולים וממילא מצויה היא במתחם שיקול הדעת של הגורם הממונה, כאשר בחינה של השיקולים אשר עמדו בבסיס ההחלטה מראה כי לא נפל כל פגם או שגגה בהחלטה. מכאן, עתרו המשיבים להורות על דחיית העתירה.

4.             לעניין בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה, העותר צירף תדפיס "יתרת הנהלת חשבונות" עד ליום 19.8.20 אולם מטיעוני ב"כ המשיבים בדיון מתברר כי בחשבונו יתרה גבוהה באופן יחסי אשר בוודאי מאפשרת לו לשלם את אגרת בית המשפט. מכאן, לא מצאתי טעם המצדיק קבלת הבקשה לפטור מאגרה ואני מורה על דחייתה.

5.             אשר לעתירה גופה, אחר שעיינתי במסמכי העתירה ובתגובה ואחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות מן הנימוקים שיובאו להלן.

ההחלטה על שיבוץ או העברה בין מתקני כליאה היא אכן החלטה המצויה בשיקול דעתו של הגורם המוסמך והיא מתבססת על מגוון שיקולים, כאשר כפי שעולה בעניינו של העותר, נלקח בחשבון גם מקום מגוריו וגם נלקחה בחשבון מפת הסכסוכים עם אסירים אחרים. העותר אינו יכול לבחור היכן ירצה את מאסרו, הגם שפתוחה בפניו הדרך, גם כאן, בתוך פרק זמן קצר, לפנות בבקשת העברה.

לא מצאתי ממש בטענות העותר בדבר היעדר טיפול רפואי בכלא שאטה ואכן, טענותיו של העותר בדבר המרחק והקושי בהליכה אינם מתיישבים עם רצונו לעבור למתקן כליאה אשר בו המרחק בין המרפאה לאגפים הוא רב.

כך או כך, לא מצאתי בטיעוני העותר טעם כלשהו המצדיק התערבות בהחלטה שהתקבלה על העברתו לכלא שאטה ועל כן אני מורה על דחיית העתירה.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

3