1

העותר מרצה מאסר בן 21 שנים וחמישה חודשים בגין עבירות של חבלה כשעבריין מזויין, כניסה

לישראל שלא כחוק, הדחה בחקירה, הטרדת עד, שוד מזויין, קשירת קשר לפשע, בעילה באיומי ובעילה על ידי קבוצת אנשים, את מאסרו הוא מרצה מיום 12.8.1996 , זהו מאסרו השלישי והוא מסווג לקטגוריה א', עבריין מין.

העותר מלין על אופן קבלת מוצרי ניקיון ומזון.

לטענת העותר, המשיב אינו מחלק ריבה בארוחת הבוקר כמפורט בנוהל שב"ס, וכן מלין על אספקת הלחם בשעות אחר הצהריים באופן שהאסירים מקבלים אותו למחרת כשאינו טרי, וביום ראשון בבוקר נאלצים האסירים לאכול לחם מיום שישי.

עוד מלין העותר על אי חלוקת נוזל לשטיפת כלים.

2

בכתב התשובה נטען כי בכל יום, למעט ביום שבת, מקבל המשיב לחם טרי לכל מתקני הכליאה והלחם מחולק לאסירים למשך 24 שעות.

בימי שישי מחולקות חלות למהלך סוף השבוע אשר משמשות את האסירים אף לארוחת הבוקר ביום ראשון.

ריבה מחולקת כחלק מתפריט ארוחת הבוקר וקיימת בשפע.

נוזל כלים ניתן לרכישה במרכז המכר באשר המשיב אינו מחלקו לאסירים, כשם שאינו מספק סבון נוזלי לרחצה ושמפו הניתנים לרכישה במרכז המכר, ברם, כל אסיר יכול לשטוף כלים במטבחון האגף שם קיימת משחת כלים המחולקת לאסירי החוליה.

עוד נטען כי על משאביו של המשיב שהינו ארגון כליאה לאומי, להיות מחולקים בצורה מושכלת, תוך חשיבה על סדר עדיפויות נכון ומשכך, מדובר בהתנהלות סבירה שאין מקום להתערב בה.

בדיון בפני טען העותר כי אין לחייבו לקנות נוזל כלים, והטענה שנוזל כלים נמצא במטבחונים שהאסירים יכולים להגיע אליהם, היא טענה חסרת בסיס.

באשר לריבה ולשוקולד טען העותר כי מחלקים ריבה פעם בשבוע כשצריך לחלקה 7 ימים בשבוע, ופעמיים בשבוע יש לחלק שוקולד.

באשר ללחם טען העותר כי עם הגעתו לכלא איילון שובץ לעבודה במטבח, שם התבקש לפרוס לחם ישן שהיה מיועד לאגפי הכליאה, וזאת כאשר עתונים מגיעים בשעה 06:30 והלחם בשעה 10:00.

ב"כ המשיב טען כי באשר ללחם הטרי , נערך מכרז, הלחם מגיע מידי יום בבוקר לכל המתקנים ומחולק לאגפים, באופן שהאסירים מקבלים לחם טרי לארוחת צהריים, ארוחת הערב וארוחת הבוקר שלמחרת.

לרוב , ארוחות בוקר של אסירים היוצאים את שערי בית הסוהר מחולקות ערב קודם על מנת שלא יהיו עיכובים בנסיעות וכך יוצא שאסיר מקבל לחם שהגיע יום קודם לארוחת הבוקר.

3

בצה"ל יש שלושה ימי אספקה של ארגזי לחם כך שחיילים העומדים על המשמר ומוכנים להקריב חייהם לשמירה על בטחון המדינה אוכלים לחם שהגיע לפעמים יום או יומיים קודם וכך גם בבתי החולים.

על פי תנאי המכרז , הלחם יכול להגיע עד שעה 9 בבוקר.

ב"כ המשיב טען כי שוחח עם מנהלת האגף,וזו מסרה לו שאם אסיר יפנה אליה כדי לקבל ריבה או שוקולד נוסף, היא תיתן לו. כן נפגש עם קצין התמיכה הלוגיסטית בבית סוהר מעשיהו שטען כי אין מחסור בריבה או שוקולד בבית הסוהר והדבר יכול להינתן לכל מי שחפץ בכך.

באשר לסבון שטיפת הכלים נטען כי שב"ס אינו מספק נוזל כלים כפי שהוא לא מספק שמפו או נוזל סבון לגוף, אלא אם מדובר באסיר נזקק שאז יוכל לקבלו לאחר פניה מתאימה.

בסוף הדיון קבעתי כי אערוך סיור פתע באגף בו שוהה העותר וזה נערך ביום 25.1.17.

התברר כי במטבח האגף מצוי סבון כלים לשטיפת כלי הבישול בהם משתמשים האסירים ובמקרר האגף היה מצוי קרטון ובו קופסאות ריבה.

באשר ללחם הטרי, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המשיב. חלוקת לחם טרי מידי יום בשעות הצהריים, באופן שזה ישמש את האסירים לאותו יום ולבוקר שלמחרת אינה חורגת ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות בית המשפט.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את העתירה.

לפנים משורת הדין הנני פוטרת את העותר מתשלום אגרה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לעותר ולב"כ המשיב.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ז, 01 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.