1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד הילה נאוי

ב"כ המשיב עו"ד רוני בן אריה דאודי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 16 חודשי מאסר בגין עבירות סמים והוא מלין כנגד גזר דין שניתן בדין משמעתי שהוגש נגדו לפיו יוחזק בבידוד למשך 7 ימים ואם יסרב ל היכנס לאגף 9 או 10, יופעל כנגדו עונש של 7 ימי בידוד נוספים.

אין מחלוקת שהטלת 7 ימי בידוד חורגת מסמכותו של הקצין שדן את העותר בדין משמעתי אך בפועל היה העותר בבידוד 5 ימים, היא התקופה המירבית המותרת להחזקה בבידוד ובכך נפתר חלק זה של גזר הדין, אם כי אין חולק גם כי גזר הדין לא היה מנומק ולטענת ב"כ העותר, הוא לא נבדק על ידי רופא כפי שהיה אמור להיבדק בטרם החזקתו בבידוד.

2

ב"כ העותר טוענת כנגד הטלת הבידוד על תנאי באגף 9 או 10 שגם הוא חלק מגזר הדין אך עניין זה הוא נושא להקלה בעונש או לערעור וב"כ העותר לא הציגה בפניי כל החלטה בכתב או בדרך אחרת, למעט אמירה שלה בעל פה שגם אם אינני חולק עליה, אין היא יכולה להמציא החלטה בכתב של מפקד המחוז או של יועמ"ש שב"ס.

גם אם העותר ריצה 5 ימי בידוד ולא 7 ימי בידוד, כפי שנפסק בדין המשמעתי, וזאת בעקבות הגשת העתירה, הרי תעביר ב"כ המשיב את ההחלטה למפקד בית סוהר השרון על מנת שיעיר לקצין האג"מ שדן את העותר בדין משמעתי באשר לפגמים שנפלו בדיון ובגזר הדין, מבלי קשר לאמור לעיל.

רשמתי בפניי טענת ב"כ העותר לפיה חיובו של העותר לחזור לאגף 9 או 10 טומן בחובו סיכון בשל הטענה של התנגדות מצד המפקדים באותם אגפים, במיוחד באגף 9.

אמנם אין לאסיר זכות קנויה באשר למקום מאסרו, אך על מנת שלא לסבך אותו ואת הסוהרים, מתבקש המשיב לשקול העברתו לאגף אחר, שם הוא אמור לסיים את תקופת מאסרו בעוד מספר ימים.

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ז, 06/11/2016 במעמד ב"כ הצדדים.