1

בפני עתירת אסיר לעניין יציאה לחופשות.

העותר טוען כי תפקודו בכלא תקין, הוא משולב בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מרמה, ללא עבירות משמעת. לטענתו, הוא פנה בבקשה מנהלית לצאת לחופשה לאחר שסגן מנהל האגף הודיע לו שהוא יכול להגיש בקשה ליציאה לחופשה.

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר שלישי, נשפט ונגזר דינו לעונש מאסר של כ- 3 שנים, לאחר שהורשע בעבירות של מרמה ועושק. מסווג לקטגוריה ב/1.

כתב התשובה

הגורם המנהלי דחה את בקשת העותר ליציאה לחופשה, בהתחשב בעמדת גורמי הטיפול שקבעו כי העותר נמצא בשלב ראשוני של קבוצת מרמה ובשלב זה לא ניתן לאיין את מסוכנותו. בנוסף לכך קיים בעניינו חמ"ן שלילי שעניינו מסוכנות כלפי אחרים.

המשיבה מציינת כי גורמי הטיפול קבעו שהעותר טרם הצליח לבחון את המניעים להתנהגותו, ועל כן, כעת אינו מומלץ לחופשה. עוד מציינת המשיבה כי החמ"ן השלילי בעניינו של העותר הינו רצוף ומצביע על מעורבות שלילית, התנהגות שלילית, תקיפת אחר ועוד.

2

בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 1/5/18 הודיעו ב"כ הצדדים כי לפי הידוע להם בין לבין התקבלה החלטה מנהלית נוספת, חדשה, שגם היא איננה מאשרת חופשה.

לבקשת ב"כ המשיבה נדחה המשך הדיון על מנת שיוכל להציג את הנתונים, המידע והחומרים המעודכנים.

בדיון הנדחה טענה ב"כ העותר כי התנהגותו בכלא תקינה, הוא משתף פעולה בטיפול, שהה במחלקה טיפולית במשך 8 חודשים עד אשר נפלט בשל סכסוך עם אסיר אחר, מתפקד כאסיר עבודה לשביעות רצון הממונים.

ב"כ המשיבה טען כי ההחלטה האחרונה שהתקבלה ביום 30/4/18 דחתה את בקשתו של העותר לחופשה בשל הצטברות מידעים המצביעים על התנהגות שלילית בין כותלי הכלא. המשיבה טוענת כי על רקע החמ"ן השלילי ההחלטה המנהלית סבירה ואין להתערב בה.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחמ"ן, ניתן לומר כי התנהלותו של העותר בכלא איננה תקינה. החמ"ן מצביע על התנהגות שלילית של העותר בתוככי הכלא.

נקודת המוצא היא שאסיר איננו מחזיק בזכות קנויה לצאת לחופשות. לגורם המוסמך, לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר - מסור שיקול דעת רחב בהקשר זה. בהתאם, שורטטו בפקנ"צ החופשות תנאי סף וקריטריונים למתן חופשה, וביניהם תפקוד חיובי של האסיר בבית הסוהר. העותר טוען כי עשה כברת דרך גם בהיבט הטיפולי והדברים לא נסתרו על ידי המשיבה. ואולם, על פי ההוראות נדרש גם אישור מודיעין שב"ס ומשטרת ישראל, וזו מתנגדת.

ואולם, נראה לי כי המידע החסוי בעניינו של העותר איננו יכול לסתום לחלוטין את האפשרות לשלבו בחופשה, בעתיד.

לפיכך, נראה כי אם לא יתווסף חמ"ן שלילי עד מועד בקשתו הבאה של העותר לחופשה או עובר לבקשה ולמועד מתן ההחלטה המנהלית ובהעדר מניעה אחרת, ניתן יהיה לשקול הוצאתו לחופשה.

בכפוף להערה דלעיל, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ח, 26 יוני 2018, בהעדר הצדדים.