1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד רעות אבירי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 13 שנות מאסר בגין עבירות מין והוא מבקש לצאת לחופשה חריגה על מנת לבקר את אביו החולה בביתו.

ב"כ המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה המיוחדת וסומך התנגדותו על חוות דעת גורמי הטיפול ועל חוות דעת מב"ן לפיה לא ניתן להפיג את מסוכנותו המינית של העותר על ידי מתן אפשרות לחופשה חריגה.

העו"ס יעלה דרורי ממב"ן כותבת במזכר שהגישה לקראת הדיון היום ומסתמך על חוות דעת קודמות של מב"ן כי לא מומלץ על הוצאתו של העותר לחופשות וגם לא לחופשות חריגות בשל מסוכנותו המינית והתייחסותו להליך הטיפולי המיני במב"ן.

עמדת העו"ס נתמכת בהתייחסות גורמי הטיפול במקום מאסרו של העותר לפיה בחודש ינואר הוא הודח מקבוצה ייעודית של מב"ן בשל אי התקדמות טיפולית וחוסר התאמה ובשל אופי עבירותיו הוא נבדק בסוף שנת 2016 על ידי מב"ן ולא הומלץ לחופשות.

גורמי הטיפול סבורים כי לאור מכלול הנתונים שהוצגו, התנגדות מב"ן לחופשות והעובדה שהעותר הודח מקבוצה ייעודית לפני סיום הטיפול, לא ניתן להמליץ על יציאתו לחופשה חריגה.

2

עיינתי במסמך הרפואי עליו מבסס העותר את בקשתו לחופשה חריגה ולפיו אביו של העותר שוחרר מבית חולים במחצית חודש מרץ 2017 ומאז הוא בביתו, כשהוא מתנייע על כסא גלגלים.

לדברי העותר, קרובי משפחתו מדרגה ראשונה נמצאים עם האב על מנת לסעוד אותו והתרשמתי כי אין מניעה שאותם קרובים יביאו את האב, כשהוא על כסא גלגלים או בכל דרך ניוד אחרת, למקום מאסרו של העותר על מנת לבקר אותו.

משכך הם פני הדברים, לא ניתן להוציא את העותר לחופשה חריגה אך באם העותר ימציא מסמך רפואי עדכני באשר לאפשרויות הניידות של אביו, ישקול המשיב מתן אפשרות לביקור בית בליווי סוהרים על פי נהלי שב"ס.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ז, 18/04/2017 במעמד ב"כ המשיב והעותר.