1

1.         העותר מרצה 3.5 שנות מאסר בגין גרם מעשה אונס והוא מבקש להסיר את סיווגו כאסיר אלמ"ב ובהתאם לכך לשנות את סיווגו לקטגוריה ב1.

2.         העותר טוען כי סיווגו הנ"ל הוא על פי חוות דעת ועדת אלמ"ב מיום 8.3.21 שצורפה כנספח א' לעתירה, אך בפניה לא היו כל הנתונים המעודכנים לצורך קביעת הסיווג, שכן לא הובאו בפניה נתונים בקשר לתיקים שהיו תלויים ועומדים ושעליהם הסתמכה בהחלטתה, אשר בינתיים נסגרו.

3.         כך לדוגמה תיק פל"א 226233/16 משנת 2016 הסתיים כאשר הצדדים הסכימו שלא היו יחסי זוגיות במשפחה בין המתלוננת לעותר ולכן הוראת החיקוק שונתה מתקיפת בת זוג לתקיפה סתם.

            כך גם תלונה משנת 2015, נושא פל"א 365517/15 הייתה נושא לדיון בערעור שהוגש על גזר הדין נושא מאסרו של העותר ובית המשפט העליון זיכה את העותר מאישום זה.

2

4.         ב"כ העותר איננו מתעלם מתנאי הפקנ"צ לפיהם ניתן להגדיר פרופיל אלמ"ב גם על בסיס תיקים שנסגרו אך מאחר ובמקרה זה לא נסגרה התלונה על ידי מתלוננת בת משפחה, אין להחיל תנאי זה על העותר.

5.         לטענת העותר, הוא מקיים יחסי זוגיות רק עם ידועתו בציבור, גב' שלי תעיזי, הוא פרוד מאשתו במשך שנים רבות למרות שלא התגרשו, הם לא מקיימים יחסי מין והיא אמנם באה לבקרו רק כמלווה של ילדיהם המשותפים.

            העותר לא פגע ולא נחשד בפגיעה בגב' תעיזי או בילדיו או בקרוב משפחה אחר.

6.         ב"כ המשיב טוען בכתב התשובה המשלים שהוגש לקראת הדיון ביום 30.6.21 (לאחר שדיון קודם נדחה לבקשת הפרקליטות) כי ועדת אלמ"ב החליטה, כאמור, שלא להסיר את הגדרת העותר כאסיר אלמ"ב נוכח תיקים קיימים ברישום הפלילי שלו, גם כאשר נסגרו.

            על פי קביעתה, היא לוקחת בחשבון בהגדרת הפרופיל את הגדרת העותר בתיקים אלה והתייחסות נפגעות העבירה.

            ב"כ המשיב סומך טענתו על סעיף 5(ב) לפקנ"צ.

            כתמיכה לכתב התשובה הגיש ב"כ המשיב את החלטת ועדת אלמ"ב ואת החלק החסוי של אותה ועדה.

7.         במהלך הדיון בפני חזר ב"כ העותר בפירוט רב על הטענות שטען בכתב העתירה וטען כי הרציונל שעומד מאחורי תיקים סגורים הוא של סכנה לאדם במשפחה ואילו במקרה זה לא מדובר בחשש לסכנה של פגיעה בבן משפחה, שכן המתלוננות לא היו בנות משפחה.

            מעבר לכך הוא טוען כי ועדת אלמ"ב, באמצעות גורמי הרווחה בקהילה, לא שאלו את גב' תעיזי אם היא פוחדת מהעותר ואם הוא מסוכן לה.    

לטענתו, העותר מבקש מזה 10 חודשים להשתלב בטיפול ייעודי לעבירות מין אך הוא נדחה בגלל יתרת מאסר ארוכה מדי. הוא חושש שכאשר יהיה מתאים לטיפול כזה הוא יידחה מאחר ולא השתלב בטיפול בעבירות אלמ"ב.

3

6.         ב"כ המשיב הציג במהלך הדיון בפני את כתב האישום הנוסף נושא מאסרו של העותר, לפיו מדובר מבחינה מהותית בתיק של תקיפת בת זוג של מתלוננת שהייתה בקשר זוגי עם העותר.

            באשר לתיקים שנסגרו, טען ב"כ המשיב כי על מנת להגדיר את העותר כאסיר אלמ"ב אין צורך בראיות שנדרשות לצורך הוכחת עבירה פלילית אלא די בראיות מנהליות, שכן ועדת אלמ"ב היא גוף מנהלי.

7.         לאחר שעיינתי בחוות הדעת העדכנית של ועדת אלמ"ב, הגלויה והחסויה, הגעתי למסקנה כי הוועדה שקלה את כל השיקולים הדרושים על מנת להכריע בשאלה אם העותר הוא אסיר אלמ"ב, אם לאו.

8.         מחוות הדעת הגלויה של ועדת אלמ"ב עולה כי היא נתנה דעתה לכל התיקים שלדעת ב"כ העותר היו צריכים למנוע את הגדרת העותר כאסיר אלמ"ב מהנימוקים שפירט באריכות בכתב העתירה ובמהלך הדיון בפני.

            הדברים מוסברים ברישא החלטת ועדת אלמ"ב שמפרטת עניינה של כל תלונה ומגיעה למסקנה המתבקשת לפיה גם אם לא מדובר בבת משפחה במובן הצר של המילה, הרי מדובר ב"בת משפחה" כהגדרתה בפקנ"צ ובהוראות העובדים הסוציאליים.

9.         החלק החסוי של ועדת אלמ"ב, שמסתמך על חוות דעת הגורמים הסוציאליים במקומות מגוריהם של המתלוננות, מתאר את הקשר בין המתלוננות לבין העותר בזמן ביצוע מעשי האלימות כלפיהן ואת עמדת רובן בקשר למפגש ביניהם ומדברים שהוא עשוי לעשות להן.

10.       לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה כלפי החלטת ועדת אלמ"ב וקובע כי סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב בדין יסודו.

11.       מאחר ולדברי ב"כ העותר במידה ויוותר סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב הוא מסכים, מטבע הדברים, לדחיית עתירתו לצאת לחופשות, לרבות לחופשה חריגה לרגל הבריתה של בתו, אני דוחה את העתירה גם בעניין זה.

4

12.       למעלה מן הצורך, עיון בחוות דעת מב"ן המפורטת שהוצגה בפני מעלה כי יש בסיס להגדרת מסוכנותו המינית של העותר כבינונית-גבוהה והתנגדותו ליציאת העותר לחופשות, לרבות לחופשה חריגה לרגל הבריתה של בתו, בדין יסודה.

ניתנה היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, במעמד ב"כ המשיב.

ב"כ המשיב תעביר ההחלטה לב"כ העותר שיודיע לעותר.