עתירת אסיר המלין על הגדתו ע"י המשיב כסרבן טיפול ,ולשיטתו המשיב מבקש לשלבו ב"טיפול לא נכון".

לטענת העותר, הוא מרצה מאסר בגין עבירת התפרצות והשגת גבול ואין הוא מבין מדוע המשיב מתעקש לשלבו באפיק טיפולי של גמילה מסמים, שעה שקצינת המבחן במסגרת התיק העיקרי והנרקולוג במסגרת שב"ס קבעו כי אין לו רקע של צריכת סמים.

העותר מוסיף וטוען כי הגדרתו כסרבן טיפול מסבה לו נזק.

עם קבלת העתירה הוריתי למשיב להגיש כתב תשובה.

לאחר עיון בכתב התשובה אני רואה לדחות העתירה אף ללא קיום דיון ולהלן הנימוקים.

א. עיון באמצעות מערכת " נט המשפט" אשר למאסרו הנוכחי של העותר מעלה כי ביום 20.11.22 נדון העותר במסגרת הסדר טיעון וצירוף תיקים ל 28 ח' מאסר בפועל בגין שורה של עבירות רכוש -ת"פ 15911-09-21 בית משפט השלום בתל אביב. באחד התיקים עבירות הרכוש בוצעו אגב הפרת הוראה חוקית.

אכן, צודק העותר כאשר הוא טוען כי הרשעתו הינה בגין עבירות רכוש אולם עיון בתיק המעצר -מ"ת 15824-09-21- מעלה כי הוגש תסקיר מעצר ובגדרו נקבע כי העותר הינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים וכי ההערכה הינה שהוא מכור לסמים.( ר' החלטה מיום 23.12.21).

אין ממש אפוא בעתירה אודות המיוחס לשרות המבחן.

ב. יש עוד להפנות להרשעות אחרות בגין ביצוע עבירות סמים, כאמור בתשובת המשיב.

ג. בבחינת למעלה מן הדרוש, יש להדגיש כי לגורמי המקצוע בשב"ס שיקול הדעת להחליט מהו המתווה הטיפולי הראוי עבור העותר.

סוף דבר - העתירה נדחית.

מוטב לעותר כי ישתף פעולה עם גורמי הטיפול. הדבר יהיה אך לטובתו.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אייר תשפ"ג, 25 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.