1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד טובי הראל

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 17 חודשי מאסר בגין תקיפת אשתו ואיומים עליה ובגין ניסיון לפריצה לרכב, גניבה והחזקת סכין והוא מבקש לצאת לחופשות בכפר פקיעין, מקום מגורי אמו שמתגוררת במרחק רב ממקום מגורי אשתו במזרח ירושלים.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וסומך התנגדותו על התנגדות ועדת אלמ"ב בחוות דעת גלויה וחסויה שהוצגה בפניי ועל עמדת גורמי הטיפול.

עיון בחוות דעת ועדת אלמ"ב, שלא שוחחה עם אשתו של העותר, מעלה כי העותר אינו מודה שאיים על אחיה של אשתו וחברתה וטוען שהם איימו עליו, הוא שולל כל אלימות כלפי אשתו, למעט אירוע אחד שסטר לה וחטף מידיה את הטלפון.

2

באשר לנזקקות העותר לטיפול, כותבת ועדת אלמ"ב כי העותר אינו מודע לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם ומשכך, בהעדר טיפול, גורמי הסיכון שעמדו כנגדו עדיין עומדים בעינם וכך גם מסוכנותו.

האמור בחלק הגלוי של חוות דעת ועדת אלמ"ב נתמך בחוות דעת גורמי הטיפול מיום 24.2.16 שהוצגה בפניי ולפיה העותר לא מבטא אמפתיה כלפי אשתו ונפגעי מעשיו האחרים, ומשכך לא ניתן היה לבדוק את התאמתו למחלקה לטיפול באלימות עד לסיום מאסרו המלא.

העותר נפגש עם רש"א על מנת לבחון אפשרות לטפל בו לאחר שחרורו המוקדם אך רש"א החליטה שהוא אינו מתאים לבניית תוכנית טיפולית לקראת שחרורו.

העותר יכול היה להשתלב בקבוצה לטיפול באלימות במשפחה שאמורה להיפתח במחצית השנייה של שנת 2016 אך מאחר והוא אמור להשתחרר בחודש אוגוסט 2016, לא יוכל להשתלב בה.

לאור האמור בחוות דעת גורמי הטיפול ולאור מה שנכתב בדו"ח ועדת אבחון ומיון שנערכה לעותר סמוך לאחר כניסתו לשב"ס, אשר שימשו בסיס לחוות דעת ועדת אלמ"ב, לא קיים העותר את אחד התנאים הדרושים לצורך יציאה לחופשות, דהיינו, השתלבות בהליך טיפולי ומשכך הם פני הדברים, צודק המשיב כאשר אינו מסכים ליציאת העותר לחופשות.

אני דוחה את העתירה.

אני פוטר את העותר מתשלום אגרה.

ניתנה והודעה היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, במעמד ב"כ המשיב והעותר.