1

העותר, נדון למאסר של שמונה שנים בגין עבירות מין וסחיטה באיומים, מסווג לקטגוריה א' (משטרה), עבריין מין, תום תקופת מאסרו בשנת 2025.

ביום 14.9.21 נפטרה אמו של העותר. העתירה הוגשה ביום 17.10.21, ובמסגרתה ביקש העותר לצאת לחופשה חריגה לבית העלמין, לצורך "ביקור/גילוי מצבה" של אמו המנוחה. משהתברר כי העתירה הוגשה טרם זמנה ועוד לפני שהתקבלה החלטה מנהלית, הוריתי למשיב לבחון את בקשתו. מהודעת העדכון עלה כי בקשתו נענתה וביום 31.10.21 יצא העותר לפקוד את קברה של אמו, בבית העלמין, בליווי שב"ס. זהו המקום לציין, כי אם נתון זה היה מונח לפניי בשלב מוקדם של ההליך היה מקום לקבוע כי העותר קיבל את מבוקשו והעתירה התייתרה.

בהמשך, הוגשו מספר הודעות ותגובות משלימות מטעם הצדדים, וביום 6.3.22 התקיים דיון בפניי.

העותר, באמצעות ב"כ, הלין כנגד התנהלות המשיב, כשלטענתו הוצא לביקור חטוף בקבר אמו, ניתנו לו דקות ספורות בלבד להתייחד עם זכרה, ועל כן מבקש לאפשר לו עלייה נוספת לקברה/ חופשה למספר שעות לבקר את משפחתו.

2

המשיב עותר לדחיית העתירה ממספר טעמים: ראשית, כי העותר לא הגיש בקשה ליציאה נוספת, לא מוצה ההליך המנהלי ובקשתו לא נבחנה ע"י הגורמים הרלוונטיים. עוד נטען, כי בקשתו הנוספת חורגת מתנאי פקנ"צ "חופשות אסירים" לחופשה חריגה. במעמד הדיון, הוסיפה ב"כ המשיב, לאחר בירור, כי יש לדחות את טענת העותר שהוצא לביקור חטוף בלבד. לדבריה, העותר הוצא למספר שעות, כך דווח ע"י מפקד הליווי, ושהה בקבר אמו, כ-25 דקות. עוד טען המשיב להתנגדות גורמי המודיעין, משטרת ישראל, גורמי טיפול ומב"ן ליציאתו, בשל מסוכנותו המינית הגבוהה, ומסוכנות הנשקפת לחייו, הנובעת מנסיבות עבירותיו ומיהות קורבן מעשיו.

דיון והכרעה

שמעתי בקשב רב את טענות הצדדים, עיינתי בפסיקה הרלוונטית, ולאחר בחינת כלל השיקולים, מצאתי לדחות העתירה.

העותר הגיש את עתירתו המקורית, עוד טרם התקבלה החלטה מנהלית בבקשתו לעלות לקבר אמו. זמן קצר לאחר מכן, התקבלה בקשתו, העותר יצא לפקוד את קבר אמו המנוחה ושהה במקום זמן מספיק כדי לאפשר לו להתייחד עם זכרה. משך הזמן דווח ע"י מפקד הליווי ולא מצאתי לפקפק באמינות הדיווח.

ב"כ העותר הדגיש בטיעוניו, שאסיר רשאי לבקש לצאת בליווי או לחופשה חריגה בשל פטירת הורה, שלוש פעמים, להשתתפות בלוויה, בימי האבל ובעלייה לקבר. העותר לא ביקש לצאת ללווית אמו ואף לא לשבעה, הגיש את בקשתו כחודש לאחר מכן והמשיב נעתר לה.

בקשתו לעלייה נוספת לקבר אמו או לחופשה חריגה לבקר את בני משפחתו חורגת מתנאי הפקודה ומבקשתו בעתירתו המקורית. העותר אף לא פנה למשיב בבקשה ליציאה נוספת. לכך נוסיף את המסוכנות הנשקפת לחייו והתנגדות גורמי הטיפול. עיינתי בפסיקה שהגיש ב"כ העותר לעיוני אלא שאין הנדון דומה לראיה, במקרה שלפנינו קיבל העותר את מבוקשו ואין סיבה לאישור יציאה נוספת.

סוף דבר, העתירה נדחית.

3

ניתן היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, 08 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.