עת"א 6494/12/20 – אלפרדו ספדיה נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
1
לפני |
כב' השופטת רננה גלפז מוקדי |
|
עותר |
אלפרדו ספדיה (אסיר) |
|
נגד
|
||
משיבים |
1.שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2.מדינת ישראל |
|
פסק דין |
לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") בדבר קבלת טיפול רפואי.
המבקש טוען בעתירתו כי הינו סובל מכאבים קשים וסבל מתמשך בשל מצב דלקתי מתמשך כמפורט בעתירתו ובמסמכים הרפואיים אשר הוגשו לעיון בית המשפט. המבקש עותר להעניק לו טיפול מסוג משכך כאבים אשר מניסיונו הינו הטיפול היחיד אשר פועל ביעילות לשיכוך כאביו. המבקש טוען כי תופעות הלוואי הקשות מהן הוא סובל, מטופלות באמצעות טיפול תרופתי שאינו יעיל ועל כן הוא ממשיך לסבול מכאבים קשים והוא אינו מקבל טיפול רפואי נאות. מכאן עתירתו.
ב"כ המבקש טען כי גם אם חושש המשיב מסחר של המבקש בתרופות שיינתנו לו, ניתן למצוא את הדרך לספק לו את התרופה באופן שניתן יהיה לוודא כי הוא נוטל אותה ולא מעבירה לאחרים. לדבריו, אין הצדקה לשלול מן המבקש טיפול רפואי ולהותירו להתמודד עם כאביו הקשים ללא סיוע. הוא הדגיש כי התרופה המבוקשת כבר ניתנה לעותר במסגרת מאסרו והוכחה יעילותה.
המשיבים הפנו לחוות דעת רפואית המתארת את מהלך הטיפול במבקש וטענו כי כל טענותיו מטופלות כיאות, כי הוא נבדק וטופל על ידי הרופאים המומחים הרלוונטיים ומרבית הבדיקות תקינות. המשיבים טענו כי המבקש עומד על קבלת חומרים נוגדי כאבים ממכרים, למרות הסיכון שבנטילתם ללא צורך של ממש. המשיבים הפנו למידע מודיעיני שעניינו סמים וכן הודיעו כי למבקש נקבע תור לרופא מומחה רלוונטי נוסף בקרוב מאד וממילא הסמכות להורות על נטילת תרופה כזו או אחרת נתונה לרופאים.
מכל המקובץ עתרו המשיבים להורות על דחיית העתירה.
2
אחר שעיינתי בכתב העתירה, בכתב התשובה ואחר ששמעתי את באי כח הצדדים והמבקש בעצמו הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות מן הנימוקים שיפורטו.
הסמכות לקבוע אלו תרופות יינתנו לאסיר נתונה לגורמים הרפואיים אצל המשיב ולא מצאתי פגם כלשהו אשר מצדיק התערבות בית המשפט.
המבקש מטופל, כך עולה מן התיעוד שהובא בפניי, באופן שוטף, בין היתר, באמצעות רופאים מומחים מתחומים שונים, בדיקות הדמייה ובדיקות דם. טענותיו של המבקש בדבר כאבים מהם הוא סובל ידועות לגורמים המטפלים ונעשה ניסיון לטפל במבקש, אך לא באמצעות תרופות ממכרות כפי שהוא מבקש. יצויין כי בדיון, מסר המבקש כי אם לא יצליח לקבל את הטיפול התרופתי דרך המשיבים, ימצא את הדרך להשיג את התרופה אך לדבריו הוא אינו חושב שיש הצדקה כי ישלם על כך. אמירה זו בשילוב עם המידע כי למבקש רקע התמכרותי קשה ונמצא במעקב אצל פסיכיאטר, מחזקת את הצורך בבחינה מדוקדקת קודם שיימסרו לו תרופות ממכרות.
עם זאת, המבקש יבקר בקרוב מאד אצל רופא מומחה נוסף אשר ישמע מן המבקש אודות כאביו ויש להניח כי טענותיו ייבדקו, בין היתר, בקשתו לקבלת התרופה המסוימת כפי שציין בפני.
בנוסף, תובא החלטתי זו בפני רופאת בית הסוהר אשר מתבקשת לבחון את תלונותיו הקשות של המבקש על מנת שתימצא התרופה שתסייע לו, גם אם יידרש לקבוע דרך מיוחדת שבה תינתן לו התרופה, על מנת להסיר חשש מסחר בה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.
ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
