1

העותר עצור עד תום ההליכים בפרשה שבה נרצח נער ביריות ונפצעו אחרים בשל יריות שנורו בכביש 6. העותר עומד לדין בעבירות של נסיון לגרום למות אדם, חבלה חמורה, קשר לפשע ועוד עבירות הקשורות לכך.

בעתירה, הוא ביקש להסיר את הגדרתו כ'אסיר התראה', ולהפסיק את כבילתו בכל יציאה מהתא. עוד בטרם הדיון הודיע המשיב שההוראה בדבר כבילתו בוטלה, ועל כן נותר לדון רק בשאלת סיווגו.

סיווגו של אסיר כ'אסיר התראה' היא פועל יוצא של הגדרה פנימית בה משתמש המשיב המתייחסת לאסירים שיש בעניינם נהלי ביטחון מיוחדים הקשורים לליווי או לתיאום במקרה של העברה ממקום למקום.

הטעם להגדרתו, מצוי בנסיבות העבירות המיוחסות לו, בהיותו משויך לכנופיה, שיש לה סכסוך דמים ועקב חשש מפעולת נקם עקב רצח אחיו. בנוסף, כעולה מחומר מודיעיני ממאי השנה, היה העותר מעורב באירוע של הפרת סדר. אף שלא היה במקום האירוע, הטענה היא שהיה בין מחולליו ומוביליו ושהיה פעיל משמעותית באירוע.

2

בעניין זה, טענתו העיקרית של ב"כ העותר הייתה, שהמשתתפים באירוע אינם מוגדרים כאסירי התראה, אלא רק העותר, ושיש בכך אפליה לחובתו.

המשיב הבהיר, שהטעם לכך הוא חלקו המרכזי של העותר ביחס לאחרים. טעם המבוסס על חומר מודיעיני שנאסף בעניינו.

לאור דברי המשיב, אין בעצם קיומה של אבחנה בין העותר לאחרים כדי להוכיח אפליה. הנטל הראשוני לעניין זה מוטל על העותר והוא לא הרים אותו. מעבר לטענה זו, לא הצביע העותר על פגם בשיקול הדעת של המשיב בקשר לסיווג.

בנסיבות אלו, אין כל יסוד להתערב בהחלטה המנהלית באשר לסיווגו של העותר כאסיר התראה, והעתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.