1

בפני בקשה לעיכוב ביצוע מאסרו של המבקש, לאחר שנדחתה עתירתו כנגד הממונה על עבודות שירות ונקבע כי עליו לרצות יתרת מאסר במתקן כליאה. יוער כי העתירה נדחתה ביום 15.5.16. בית המשפט הורה על העותר להתייצב למאסרו ביום 29.5.16 וניתנה לו ארכה של שבועיים להסדיר ענייניו. כעת בפני לדחות בשבעה ימים את מועד התייצבותו למאסר לצורך הגשת בר"ע לבית המשפט העליון.

לאחר עיון בתיק על ההליכים שעבר העותר מעת שנגזר דינו החלטתי לדחות את הבקשה.

סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, קובע כדלקמן:

            .....

(ד)       הגיש עובד השירות עתירה - תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך

הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; ...

            (ד1)     ...

2

            (ה)      החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן

קבע בית המשפט מועד אחר.

בהתאם להוראות החוק היה על העותר להתחיל בריצוי מאסרו ביום 16.5.16. בית המשפט כבר הלך לקראתו ועיכב את ביצוע המאסר בשבועיים כדי לאפשר לו להסדיר את ענייניו. בנסיבות אלו ובשים לב להתנהלות כפי שפורטה בפסק הדין, לא מצאתי עוד מקום להיעתר לבקשה.

על העותר להתייצב לריצוי מאסרו במועד שנקבע.

יש לשלוח החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.