1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד ליאור קורן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 4.5 שנות מאסר בגין שוד, עבירות תעבורה ו-137 יום בגין הפקעת רישיון אסיר והוא מלין על הסעתו כבול באזיקי רגליים לטיפולים ולמקומות אחרים שאליהם הוא מוסע.

לטענתו, המסתמכת על חוות דעתו של ד"ר גסטרוב מיום 19.10.14, נאסר עליו להיות כבול בהיותו חולה דיאליזה הסובל מבצקות ברגליו ויש להסיעו ברכב קטן.

המשיב סומך החלטתו להסיע את העותר לטיפולים רפואיים ולמתקנים אחרים על התייחסותה של מנהלת מר"ש, ד"ר מדר, כפי שהוצגה בפניי, לפיה ביום 13.7.15 היא שוחחה עם מנהל מכון דיאליזה במר"ש, נפרולוג מומחה מבית חולים אסף הרופא, ונמסר לה שאין מניעה לכבול חולי דיאליזה ברגליים במידה ואין פיסטולה להמודיאליזה ברגל.

על פי דברי הנפרולוג, במידה ויש סיבות רפואיות נוספות כמו בצקות למניעת כבילה ,יינתן אישור רפואי לפי שיקול דעת הרופא המטפל ומצבו הרפואי של החולה.

2

לדברי ד"ר מדר, במקרהו של העותר בתאריך 8.3.16 היא בדקה שלעותר אין בצקות ברגליים ולכן אישרה כבילת רגליים.

העותר מלין על כך שלא הוצגה חוות דעתו של הנפרולוג אך אינני רואה מקום להידרש לקבלת חוות דעת מפי הנפרולוג בעצמו שכן דבריה של ד"ר מדר, שהיא רופאה מעבר להיותה קצינת שב"ס, מהימנים עלי.

עם זאת, יוכל העותר להציג בפני גורמי שב"ס מסמך רפואי עדכני באשר למצבו, לרבות היותו סובל מבצקות ברגליו, כהצדקה לבקשתו לא להיות כבול ברגליו בזמן הסעתו מחוץ למר"ש.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

אני פוטר את העותר מתשלום אגרה.

ניתנה והודעה היום, א' אייר תשע"ו, 9 מאי 2016, במעמד ב"כ המשיב והעותר.