1

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון ל - 18.5 שנות מאסר בגין איומים, מעשה סדום תוך גרימת חבלה, בעילה בכוח, בעילה בהתעללות והפעלת מאסר על תנאי, הוא מרצה מאסרו מיום 27.1.05, זהו מאסרו השלישי והוא מסווג לקטגוריה א' - עבריין מין.

העותר מלין על החלטת המשיב להעבירו לביס"ר רימונים.

לטענתו, כב' הנשיא קבע כי יישאר בביס"ר איילון ולא יועבר לביס"ר רימונים אך חרף האמור ביום 28.6.16 הועבר לביס"ר רימונים.

2

עוד טען כי הוא חולה, עבר פיגוע טרור, סובל מחרדות ומבעיות לב, משפחתו מתגוררת בסמוך לכלא איילון באופן המאפשר ביקורים והוא מצוי בכלא איילון מזה 12 שנים.

בכתב התשובה נטען כי העדפות אסירים להיות מוחזקים בבתי סוהר מסוימים אינם זכות קנויה. העותר מוחזק בביס"ר איילון משנת 2007 קרי כתשע שנים ולא 12 שנים, לא קיימת החלטה שיפוטית האוסרת העברתו מביס"ר איילון אלא המלצה של כב' הנשיא לשלב את העותר בתהליך טיפולי בהתחשב ברצונו להיות קרוב למקום מגורי משפחתו ולבסוף נטען כי ההחלטה מבוססת על שיקולים מקצועיים המצויים בסמכות המשיב ולא נמצא כל צידוק להתערב בהחלטה זו.

אכן בהחלטתו של כב' הנשיא טל מיום 28.11.12 עת הביע העותר נכונות להשתלב בתהליך גמילה מאלכוהול דחה כב' הנשיא את עתירתו תוך שקבע כי חזקה על המשיב שישלב את העותר בתהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול בהתחשב ברצונו להיות קרוב למקום מגורי משפחתו בין יתר השיקולים.

משמע, לא היה כל איסור על העברתו של העותר מכלא איילון לכלא רימונים.

ברע"ב 1004/12 אבוטבול נ' מדינת ישראל נקבע כי ההחלטה בדבר שיבוצו של אסיר בכלא כזה או אחר מצוי בליבת שיקול הדעת המנהלי של שב"ס וביהמ"ש יתערב בשיקול דעת זה אך ורק במקרים חריגים ביותר.

איני סבורה כי מדובר במקרה חריג אך יחד עם זאת, נוכח העובדה שלעותר אחוזי נכות גבוהים לאור מעורבותו בפיגוע טרור, מתבקש הפסיכיאטר של שב"ס לחוות דעתו, תוך 10 ימים מהיום, האם יש במעבר העותר משום פגיעה במצבו הנפשי.

לאחר קבלת תשובת הפסיכיאטר יקבע המשך דיון בעתירה.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"ו, 05/09/2016 במעמד הנוכחים.