1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר נגד ההחלטות להעבירו לאגף הפרדה ולמנוע ממנו ביקורים.

העותר הינו עצור פלילי עד תום ההליכים בגין עבירות של סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), זאת החל מיום 29.05.21. מוגדר כעצור המשויך לכנופיה. מוחזק בתנאי הפרדה מיום 12.01.22 בהתאם להחלטת הגורמים המוסמכים הרלוונטיים בשל מידע מודיעיני ובהתאם להמלצת חטמ"ן ומשטרת ישראל. ביום 26.01.22 הוחלט על הארכת הפרדתו לתקופה נוספת בת 30 ימים עד ליום 26.02.22 בשלב זה. כמו כן, מנוע ביקורים, למעט ביקורי עו"ד, החל מיום 13.01.22, לעת הזו עד ליום 12.03.22.

לטענת העותר, הוא הועבר לאגף הפרדה והוחלט למנוע ממנו ביקורים, למעט ביקור עו"ד, זאת מסיבות לא ברורות ומבלי שייערך שימוע ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו. נטען כי ההחלטה אינה סבירה ופוגעת בעותר בצורה קשה וללא שום הסבר מניח את הדעת. כן נטען כי ניתן למצוא חלופות שיביאו לפגיעה פחות חמורה בחירותו של העותר ואין במידעים המודיעינים הנטענים הצדקה לפגיעה כזו חמורה בעותר.

2

המשיב טוען כי העותר משתייך לארגון פשיעה והינו שוהה באגף הפרדה וקיימת מניעות ביקורים לבקשת משטרת ישראל ועל פי מידע מודיעיני המעיד כי העותר עוסק בפעילות פלילית מתוך בית הסוהר. נטען כי נוכח מעורבותו הפלילית מחוץ למתקני כליאה ומחשש לפגיעה בחפים בפשע, יש להמשיך להחזיקו בתנאי הפרדה ומניעות ביקורים עד למיצוי החקירה. כן נטען כי המידע שהוצג בעניינו של העותר מבסס את ההחלטות המנהליות שניתנו בעניינו שהינן סבירות ואין מקום להתערב בהן.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הכוללים חומר חסוי רב, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטות המשיב לעניין ההפרדה ומניעות הביקורים שהוטלו על העותר, שכן לא נפל בהן פגם המצדיק התערבות בית המשפט.

על פי המידע שהוצג על ידי המשיב, כנגד העותר חומר מודיעיני שלילי חמור ועדכני, המבסס את ההחלטות להחזיקו בהפרדה ולהגביל ביקוריו, למעט ביקורי עו"ד. אפנה, בין היתר, לדו"חות ידיעה 3917096, 220009628 ו-220010582 מהעת האחרונה המפרטים מידע עדכני לגבי מעורבותו של העותר בפלילים תוך כדי מעצרו ולגבי חשש לפגיעה באחרים. על כן, לאור המידע שהוצג בעניינו של העותר, סבורני כי מדובר בהחלטות סבירות שניתנו בהתאם לסמכותו של המשיב.

יצוין לעניין זה כי למשיב סמכות להחזיק עצור או אסיר בהפרדה כאשר לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת וכדי למנוע פגיעה בביטחון הציבור ואסירים אחרים. באשר למניעת ביקורים, ניתן להחליט על מניעת ביקורים כאשר קיים יסוד סביר לחשש כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות הפוגעת בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. בענייננו, כאמור, הוצגו מידעים המבססים יסוד סביר לחשש שהעותר מבצע פעילות פלילית בין כתלי בית הסוהר או מהווה סכנה לביטחון הציבור. על כן, בנסיבות אלו, המשיב רשאי להחזיקו בנפרד ולמנוע ממנו ביקורים לאור המידע המודיעיני הקיים בעניינו. לאור המידע השלילי, החמור והעדכני הקיים בעניינו של העותר, סבורני כי לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטות המשיב או כי יש מקום להתערב בהחלטות אלו. ההחלטות ניתנו במסגרת תפקידו של המשיב ואחריותו להגנה על שלום הציבור מפני אסירים ושמירה על האינטרס הציבורי והסדר, במטרה לאזן בין הצרכים ההומאניים של העותר ובין שלום הציבור ושמירה על ביטחונו וכן שמירה על ביטחונם של האסירים. על כן, כאמור, לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטות המשיב.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטות המשיב בשלב זה. יצוין כי החלטות המשיב בדבר הפרדה ומניעת ביקורים ממילא נבחנות מעת לעת על ידי המשיב ולאור המידע המודיעיני העדכני ויש להניח כי אם הדבר יהיה אפשרי, יינתנו לעותר הקלות בהגבלות, בהתאם לשיקול דעתו של המשיב. בשלב זה, בנסיבות העניין ולאור המידע שהוצג בפני, אין מקום להתערב בהחלטות והעתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות שב"ס.

3