עת"א 61301/08/22 – סלימאן אבו גוש נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
בית משפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
עת"א 61301-08-22 אבו גוש(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט דרור ארד-אילון
|
|
עותרים |
סלימאן אבו גוש (אסיר) |
|
נגד
|
||
משיבים |
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
1. בעתירה זו מבקש העותר לבטל את החלטת המשיב שלא להתיר לו לצאת לחופשה חריגה כדי לשהות שעות ספורות במחיצת בת זוגו, לפני כניסתה לניתוח מורכב שיש בו סיכון (הפרטים הרפואיים מצויים בפרוטוקול הדיון שנשמע בדלתיים סגורות).
2. בתמצית, ב-5.8.22 התברר לבת הזוג שיש לה בעיה רפואית משמעותית, וסמוך אחר כך הומלץ לה לעבור ניתוח מורכב שמועדו נקבע למחר 31.8.22. ב"כ העותר פנתה בדחיפות למשיב בבקשה לחופשה חריגה, וצירפה מסמכים רפואיים, אולם התשובה בוששה לבוא. משלא ניתנה תשובה הגישה את העתירה, והיום התקבלה תשובת המשיב שדחתה את הבקשה.
3. אין חולק שהבקשה הוגשה מכוח פקודת נציבות 04.40.00 "חופשות אסירים", פרק ח' "חופשה חריגה" סעיף ל"ח(2)(ה), לפיו נציב שב"ס או מפקד המחוז רשאי לפי המלצת הגורמים המתאימים להמליץ על חופשה מיוחדת גם לאסיר שאינו זכאי לחופשות, "לצורך ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה."
2
4. אקדים ואומר, שלא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב. לאחר דיון דחוף וממושך, ולאחר עיון במלוא החומר שהוצג בפני, ואף לאחר שנתתי לב"כ העותר הזדמנות להמציא מסמכים רפואיים מפורטים יותר, מצאתי שהעותר לא הראה, שנפל פגם של ממש בהחלטת המשיב. בעיקר, לא הובהר שמדובר בניתוח השקול ל"מחלה אנושה", שהוא תנאי יסודי לחופשה המיוחסת המבוקשת.
5. הבקשה הוגשה ללא תצהיר כדין, והמסמכים הרפואיים היו חלקיים בלבד. אף בזמן שחלף מאז 8.8.22 לא המציא העותר מסמכים מלאים ובהירים באשר לטעמי הבקשה.
6. מן הצד השני, המשיב לא טיפל בבקשה במהירות הדרושה. למשיב היו כשלושה שבועות "לאמת ולבדוק" את טעמי החופשה (כלשון הפקודה) ואף לאסוף את המלצות הגורמים הרלוונטיים. בפועל, ההחלטה התקבלה רק היום, וללא מלוא ההמלצות.
7. מצב זה של בקשה לא מלאה ושל טיפול לא מהיר דיו אינו כה נדיר בבקשות לחופשות חריגות, וחבל. על כל פנים, קבעתי דיון דחוף ובו בוררו מירב השאלות הדרושות בירור, אולם מידע מפורט יותר על הניתוח וסיכוניו - לא הוגש.
8. הטענות באשר לפגם בתצהיר ולפגם במסמכים הרפואיים תוקנו במידה רבה במהלך הדיון, ועל כן אעבור לשאלה העיקרית. היא טענה שבת הזוג אינה קרוב מדרגה ראשונה, ואף טענה זו לא מצאתי לקבל, שכן בת הזוג רשומה כך במסמכי העותר, והוא אף זוכה להתייחדות קבועה עמה.
9. אין חולק, שלגורמים המונעים חופשה - כמו מידע מודיעיני בדבר סיכון לעותר או ממנו, חשש לעבירות עתידיות, חשש להמלטות וכיו"ב - יש בכורה, ויש בהם במקרים מתאימים כדי להתגבר גם עילה הומניטרית חזקה במיוחד (ראו: עת"א (מרכז) 29713-07-22 אגבריה נ' שב"ס (2022)).
מנגד, עילה חזקה לחופשה מיוחדת עשויה לגבור על מידה מתונה של סיכון או של חשש מפני מה שעלול לקרות במהלך החופשה.
10. במקרה דנן, אילו היה מוכח בפני שמדובר בניתוח שיש בו סכנת חיים ממשית או סכנה לכך שבת הזוג לא תשוב לתפקוד רגיל, הייתי נוטה לראות בו "מחלה אנושה" כאמור בפקודה. על כן שבתי וביקשתי עמדה רפואית בעניין זה, אולם על אף חלוף הזמן מאז 8.8.22 ועל אף ההזדמנויות שניתנו במהלך הדיון, הרי שעד לרגעים אלה (בשעה 18:00), לא הוכח במסמך רפואי, שהניתוח הצפוי, אשר אין חולק שהוא ניתוח מורכב, שקול ל"מחלה אנושה". על כן, יש ממש בקביעת המשיב שלא הוכח התנאי הדרוש למתן חופשה חריגה, ובוודאי שהחלטתו אינה בלתי סבירה בעליל.
11. בחנתי את החשש המתבטא בידיעות המודיעיניות (ובעיקר ידיעות 033,849, 079, 748). מאז שהתקבלו ידיעות אלו, לא ננקט נגד העותר כל צעד ולא ננקטו צעדי מנע בהקשר האמור בידיעות, ולא נוספו ידיעות מודיעיניות שליליות, ועל כן על אף שמדובר בגורם מונע, לא מצאתי שהוא בעל עצמה גבוהה ביותר.
3
12. בסיום הדיון הצעתי למשיב לשקול הוצאת העותר באבטחה לבית החולים אסף הרופא (מכוח פקנ"צ 04.40.01). מדובר בנסיעה קצרה ובשהות עם בת הזוג של כשעה בנוכחות הליווי. יציאה כזו -שאני ער למורכבות שהיא מחייבת - יכולה להיעשות ללא התראה, ויש בה כדי למנוע את החשש המתבטא במידע המודיעיני. יתירה מכך, לא הוצגו בפני אינדיקציות של ממש לסיכון העותר או מלוויו ביציאה באבטחה. יציאה כזו אף אינה מחייבת "מחלה אנושה", ואפשר לשקול אותה גם בנסיבות "מחלה קשה וממושכת", אשר מתקיימת כמפורט במסמכים שהוצגו בפני, ושמטעמי פרטיות לא אפרטם.
13. משהעותר לא פנה מלכתחילה בבקשה כזו, ולא התקיים דיון בכך, אין מקום לבחון את החלטת המשיב שלא להיעתר ליציאה באבטחה.
יחד עם זאת, עמדתי היא שזהו האיזון הנכון בין עצמת המחלה לבין עצמת החשש ואופיו, ובהתחשב בזמן הקצר שנותר עד לניתוח (מחר בבוקר), ולסיכון שבכל אופן כרוך בו - נכון שהמשיב יעיין בכך בשנית בגישה חיובית.
14. אם לא ימצא המשיב להורות על יציאה באבטחה, יפעל לפי הצעתו ויציע לעותר היוועדות חזותית (אפשר בזום) עם בת זוגו, ויפה שעה אחת קודם.
15. אם בשעות הקרובות ימציא העותר מידע רפואי המלמד על כך שמדובר בסיכון חיים ממשי כאמור, חזקה על המשיב שישקול אותו באופן ענייני ומקצועי.
סוף דבר, לאחר עיון קפדני ודיון דחוף - העתירה נדחית.
ניתנה היום, ג' אלול תשפ"ב, 30 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
