1

המבקש הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט ובה טוען כי המשיב 2 אינו מקיים את פסק הדין שניתן ביום 26.6.16 במסגרתו הורה בית המשפט כי "עניינו של העותר יוחזר לשב"ס כדי שיבחנו שוב שתי בקשותיו, הן להשתלב בתכנית טיפולית והן לאפשר לו ביקור פתוח עם בת זוגו.

כל אחת מבקשותיו תיבחן בפני עצמה, הכל בהתאם לסמכויות שב"ס כחוק, ועל פי הפקודות והנהלים, ובשים לב לכל האמור לעיל. לגופם של דברים אינני מביע עמדה. שב"ס יבחן את הנושאים וייתן את החלטתו בהקדם האפשרי ובתוך 30 ימים מהיום" דהיינו, מיום מתן פסק הדין.

במסגרת בקשתו לפי פקודת בזיון בית משפט טוען העותר כי בקשותיו לא נבחנו ולא ניתנה החלטה. עוד טוען הוא כי ביום 26.7.16 הועבר העותר מכלא דמון, בו שהה עת נדונה עתירה זו, לכלא שאטה. לטענתו העברתו לכלא אחר הייתה כדי לסכל את ביצוע פסק הדין. במסגרת הליכי בזיון בית משפט מבקש הוא להורות על החזרתו לכלא דמון.

יוער כבר כעת כי לטעמי הסעד המתבקש אינו בהליך המתאים והנכון. העותר מבקש לחייב את שב"ס בתשלום הוצאות (סעיף 28 לבקשה). נזכיר כי סעד על פי פקודת בזיון בית משפט הוא צו למאסר ו/או לקנס. שני סעדים אלו אינם מתאימים כאשר ההליך מופנה כנגד מוסד שלטוני.

2

ככל שהבקשה מופנית כנגד החלטה להעביר את העותר לכלא שאטה - בית המשפט לא אמר דבר בפסק דינו בנוגע להעברת או אי העברת עותר מכלא דמון לכלא אחר. ממילא אין כל מקום להתייחס בהליך לפי פקודת בזיון בית משפט להחלטה שקיבל שב"ס בעניין העברת האסיר לכלא זה או אחר. הליך לפי פקודת בזיון בית משפט, במקום בו מתאים לעשות בו שימוש, הוא לשם אכיפת הוראה שניתנה בפסק דין ולא בוצעה. בעניין הכלא בו יוחזק העותר לא ניתנה ע"י בית המשפט כל הוראה וממילא אין מקום להליך הנוכחי, כפי שהוגש, בהקשר זה.

ככל שיש לעותר טענות כנגד העברתו לכלא אחר עליו להגיש עתירה מתאימה לבית המשפט המוסמך לדון בעתירות אסירים בהתייחס למקום כליאתו הנוכחי, ובהקשר זה - בית המשפט המחוזי בנצרת. ככל שסבור העותר כי העברתו לכלא שאטה נעשתה ממניעים פסולים, ואינני מביע כל עמדה בעניין, יגיש עתירה בהתאם.

בכל הנוגע לטענתו כי בקשותיו נשוא העתירה, כפי שנדונה בפני, לא נבחנו וכי לא ניתנה החלטה, כפי שהורה בית המשפט, יגיש שב"ס תגובה בכתב עד ליום 21.8.16.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ו, 08 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.