עת"א 5975/12/18 – סרוליק טייב נגד מדינת ישראל,שרות בתי הסוהר,היועץ המשפטי לממשלה
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
21 דצמבר 2018 |
עת"א 5975-12-18 טייב(עציר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
|
1
|
מספר בקשה:5 |
||
בפני |
כב' הנשיא רון שפירא |
||
מבקש |
סרוליק טייב (עציר)
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
1. מדינת ישראל 2. שרות בתי הסוהר 3. היועץ המשפטי לממשלה
|
||
החלטה |
לאחר שניתן פסק דין פנה ב"כ העותר בבקשה הנושאת כותרת " בקשת הבהרה ותיקון פרוטוקול" במסגרתה מלין ב"כ העותר כי בית המשפט יחס לו עצמו אי אמירת אמת, ועוד טענות שאתייחס אליהן בהמשך. יוער כי לדברי ב"כ העותר "הדברים נמסרו לו". ואכן, עו"ד קידר, החתום על הבקשה, לא נכח בדיון אלא עו"ד אחרת הגב' ליטל פלדמן ממשרדו. אתייחס בתמצית לטענות.
ראשית יודגש כי זכותו של העותר למצות הליכי ערעור, כפי שבא כוחו מרמז בפתח בקשתו.
2
אציין, בטרם אתייחס לטענות עצמן, כי בדיון עצמו הוברר, בעיקר מפי העותר עצמו (להבדיל מהטעון שבכתב העתירה), כי דווקא מצד שב"ס הייתה נכונות לסייע בידו כדי לשפר את תנאי העיון בחומר הראיות, במגבלות האמצעים שקיימים בכלא קישון. העותר צין במפורש את הסכמת מפקד כלא קישון לסייע בידו. עוד עלה כי חלק מהקושי שיש לעותר לעיין בחומר הראיות אינו קשור כלל לתנאי העיון והצפייה האפשריים בכלא אלא ברמת הסריקה של חומר הראיות וריבוי החומר הצרוב על גבי דיסקים, דבר שמחייב מעבר בין מסמכים, פעולה שיש קושי לבצע במחשב בודד כפי שקיים בכלא. עוד התברר כי שב"ס מוכן לבדוק אפשרויות נוספות כדי לסייע לעותר, לרבות העברתו למתקן כליאה אחר, שבו יתכן וניתן לספק תנאי צפייה ועיון בחומר ראיות שיהיו טובים יותר. בנסיבות אלו ראוי להידבר עם שב"ס, דבר שיתכן ויוביל לתוצאה שתשרת טוב יותר את האינטרס של העותר.
העתירה נדחתה על הסף, משני טעמים: הצגת טענות עובדתיות שאינן אמת ואי גילוי כל הפרטים.
אין חולק כי בכתב עתירה נטען והודגש כי העותר אינו מיוצג בהליך במסגרתו מתברר כתב האישום. בפועל העותר מיוצג ע"י סניגור מהסנגוריה הציבורית. על כך אין חולק. מדובר בהצהרת עותר בכתב העתירה שעל פניה אינה אמת. על פי כללי ההליך המנהלי די בכך כדי שעתירה תידחה על הסף.
3
עותר בהליך מנהלי נדרש לגלות בכתב
העתירה את כל העובדות הנוגעות לעניין. העותר לא גילה בכתב העתירה כי
הוא מיוצג. העותר לא גילה בכתב העתירה פעולות שנקטו באי כוחו מהסנגוריה
הציבורית, לרבות בפניה לבית המשפט בהליך העיקרי ובבקשות לגילוי חומר חקירה, הן כדי
לקבל את חומר החקירה והן כדי לאפשר הכנסתו לכלא. העותר לא גילה בכתב העתירה
כי בפועל קיבל מפקד כלא קישון החלטה לאפשר לעותר להכניס לכלא דיסקים וחומר חקירה מעבר
למקובל. לעתירה לא צורפו פרוטוקולים של בית משפט הדן בהליך העיקרי ובבקשות בפני
מותב אחר המתבררות לפי סעיף
אכן, והדבר לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול, במהלך הדיון הגיע לאולם המשפט הסניגור המייצג את העותר בנוגע לבירור אשמתו בהליך העיקרי (אותו סניגור שהייצוג באמצעותו הוכחש בעתירה). לדבריו הגיע כדי למסור לעותר רשימת חומר חקירה מעודכנת. לשאלת בית המשפט הוא הבהיר כי אינו קשור לעתירה וביקש שלא תירשם בפרוטוקול כניסתו לאולם. בית המשפט רק שאל את הסניגור רק שאלה אחת שעניינה היה בהיקף חומר החקירה בתיק והסניגור השיב כי מדובר ב 16 - 17 קלסרי חומר ועוד דיסקים וצין כי החומר כולו נסרק עבור העותר. אני מוכן לקבל את הביקורת ולקבוע שטעיתי מאחר והיה מקום לתעד את השאלה והתשובה בפרוטוקול. יודגש כי בפסק הדין צוין כי מדובר בכתב אישום עתיר חומר ראיות ומסמכים (בפסקת הפתיחה לעתירה).
עוד אאשר כי לא רשמתי בפרוטוקול את הביקורת שהבעתי בצורה ברורה באולם בית המשפט, במהלך הדיון, על כך שעותר, המיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית על חשבון משלם המיסים, תוך שציינתי שמשלם המיסים הוא כלל הציבור וגם בית המשפט ועורכי הדין שבאולם, טוען בעתירה המוגשת לבית המשפט כי הוא אינו מיוצג בהליך העיקרי. כל זאת כאשר לצורך העתירה הוא מיוצג ע"י עו"ד אחר.
על חלק מהתכתבויות שב"ס
בנוגע לבעיות הצפייה והניסיון לפתור את הבעיה למד בית המשפט ממכתבים שנמסרו לבית
המשפט שדן בכתב האישום (שם הוגשו בקשות מטעם הסנגוריה הציבורית בנוגע לתנאי הצפייה
הפיזיים והטכניים). לו היו מצורפים לעתירה, כפי שחובה על עותר לעשות, כל
הפרוטוקולים והמסמכים שהוגשו בהליך המתנהל במסגרת בירור כתב האישום ובקשות לפי
סעיף
4
אכן בית המשפט טעה בהחלטתו בעניין האמירה על הכנסת דיסקים נוספים לכלא, זאת עקב אמירת ב"כ שב"ס, שיתכן וטעתה או לא הובנה כראוי. בכל מקרה הבהירה ב"כ שב"ס בהודעת הבהרה שהוגשה לבית המשפט לאחר מתן פסק הדין כי הדיסקים לא הוכנסו לכלא עקב חוסר תאום מוקדם. ואולם הובהר כי ככל שיתואם הנושא תתאפשר הכנסתם לכלא של 200 הדיסקים (סעיף 2-3 להודעה מיום 17.12.18). מכאן ששב"ס יאפשר את הכנסת הדיסקים לכלא בהליך מתואם מראש.
כפי שצוין בעתירה, מפי העותר עצמו עולה כי חלק מהקושי לעיון במסמכים ו"דילוג" ממסך סרוק בדיסק למסמך או דיסק אחר המתעד בפעולת חקירה, אינו פועל יוצא של מגבלות שמטיל שב"ס או החלטות שב"ס. מדובר בקושי טכני בשים לב לאופן סריקת חומר החקירה וריבוי החומר.
בסיכומו של דבר אינני מוצא מקום לשנות את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין. לא הייתה כל מחלוקת לאורך הדיון בעתירה כי יש לאפשר לעותר ללמוד את חומר החקירה. שב"ס אינו חולק על כך שיש לאפשר לעותר להתכונן למשפטו ומוכן לסייע, בכפוף למגבלותיו. כאמור, נראה על פניו, הן מפי העותר עצמו ומהנתונים שהוצגו בפני והן מהבהרות שב"ס שהתקבלו לאחר שניתן פסק דין, שהדרך הנכונה היא הדברות בין שב"ס לב"כ העותר (יהיה אשר יהיה) ופתרון הבעיות הטכניות, זאת כאשר שב"ס כבר הבהיר על נכונותו לסייע, בכפוף לאמצעים שקיימים בכלא וסדרי הפעולה התקינים של הכלא.
כאמור, שב"ס גם הביע נכונות לבדוק אפשרויות נוספות שטרם נבחנו, ככל שהעותר מעוניין בכך (כגון - אפשרות מעבר לכלא אחר). וכפי שצוין, ככל שיתואם נושא הכנסת הדיסקים הנוספים, הנושא יוסדר. ראוי כי על בסיס כל האמור תתקיים הדברות בין ב"כ הצדדים וגורמי הפיקוד המתאימים אצל שב"ס.
המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ט, 21 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
